החייבים והפטורים
לד. נשים – אינן חייבות ב"מצוות עשה שהזמן גרמא", ואם הן מקיימות אותן הן מקבלות שכר כ"מי שאינו מצווה ועושה". ובגלל ערכה המיוחד של מצוות סוכה מצווה על כל איש ישראל להושיב אשתו ובני ביתו עמו בסוכה. (כה"ח תרמ ס"ק ה. יפה ללב ב, סי' א).
לה. אין הנשים יכולות לברך על מצוות שאינם חייבות בהן ולא נהגו לברך עליהן. ולכן נשים לא תברכנה על סוכה, שופר וכדו', אך על לולב נהגו הנשים לברך (שו"ע תרמ סע' א ונו"כ. כה"ח תקפט ס"ק כג). ולדעת הרמ"א נשים נהגו לברך ומברכות על אכילה בסוכה בשיעור שגברים מברכים עליו. (רמ"א תקפט, משנ"ב תרמ ס"ק א, בא"ח האזינו יא).
לו. ילדים – קטנים מאוד פטורים מהסוכה. ילד פיקח שיודע לאכול ולהתלבש לבד, מבן חמש שנים ומעלה, חייבים הוריו לחנכו שיאכל בסוכה. וילדים רגילים חייבים מגיל שש. ויש מקילין ואומרים שילד חריף חייב מגיל שש ורגיל מגיל שבע, ואפילו אין אביו בביתו חייבת אימו לחנכו שיאכל בסוכה (בא"ח האזינו יא. כה"ח תרמ ס"ק יא משנ"ב ס"ק ד-ה).
לז. חולה שיש בו סכנה ומשמשיו – פטורים מסוכה גם בשעה שאינו צריך להם כל כך. ואם אין בחולה סכנה, אין המשמשין פטורין, אלא בשעה שהוא צריך להם. (שו"ע שם סע' ג. כה"ח שם ס"ק טוב משנ"ב ס"ק יא).
לח. הולכי דרכים – ההולכים ביום – פטורין מן הסוכה ביום, כיוון שאין להם שהות לטרוח אחר סוכה וצריכין לילך לדרכם. אבל אם יכולים להכין לעצמם סוכה בדרך, או שיכולים למצוא סוכה בלי טורח – חייבים לישב בסוכה. בלילה כשהם במלון, צריכים לטרוח לישב בסוכה אפילו הוא במקום שאין שם סוכה. ואם יכולים לעשות סוכה במעט ממון – חייבים להשתדל שיהיה להם סוכה לישן בתוכה. (שו"ע שם סע' ח ונו"כ).
לט. הולכי דרכים שהולכים בלילה, פטורין מן הסוכה גם בלילה וההולכים בכפרים לגבות חובות בחול המועד, אם אינם יכולין לעשות סוכה, יחמירו לחזור לבתיהם בכל לילה לקיים מצוות סוכה. או שיאכלו פת פחות מ"כביצה" (רמ"א שם סע' ח).
מ. שלוחי מצווה – אפילו בלילה כשהם במלון, אם צריכים לטרוח אחר סוכה, או שלא נוח להם לישון בסוכה ואם יישנו יהיו למחר יגעים ויתעכבו מן המצווה – פטורין מסוכה. אבל אם לא כן – חייבים. (שו"ע שם סע' ז. כה"ח שם ס"ק סד).
מא. חיילים – בבסיס קבע, חייבים בסוכה כמו כל אדם בביתו וצריכים לטרוח לבנות בתוך הבסיס סוכה לשינה ואכילה. (שו"ע שם סע' ט).
מב. חיילים בפעילות מבצעית אם צריכים לטרוח אחר סוכה, או שלא נוח להם לישון בסוכה ואם יישנו יהיו למחר יגעים ויתעכבו מן הפעילות – פטורין מסוכה. בלאו הכי – חייבים. (שו"ע שם סע' ז. כה"ח שם ס"ק סד).
מג. חיילים באיזור אויב או באיזור שיש בו חשש בטחוני, אינם רשאים לישון בסוכה אם היא מרוחקת מהמחנה. אמנם ישתדלו לבנותה בתוך המחנה לקיים את המצווה, ובמיוחד שמצווה מגינה על האדם בשעה שעוסק בה. (שו"ע, רמ"א שם סע' ד, ט).
מד. שומרים – במחנה צבאי, שומרי מפעלים או איזורי בניה, אם אפשר להם לשמור את כל האיזור ממקום אחד, יעשו שם סוכה וישבו בה. (שו"ע שם סע' י).
מה. משגיחי כשרות – במסעדות וכדו', שצריכים להיות במקום ההשגחה כל היום והלילה פטורין מן הסוכה בין ביום בין בלילה, ואם יש שעה שאינם צריכים להיות שם – חייבים להיות בסוכה באותה שעה. אמנם אם הם משגיחים במקום שיש בו סוכה, והשגחתם לא תפגע מישיבתם בסוכה – חייבים לישב בסוכה. (עיין שו"ע שם).
מו. בעלי חנויות וכדו' – שרגילים לאכול בחנות, חייבים לאכול בסוכה ויעשו להם סוכה קטנה ליד החנות או ישתמשו בסוכה של חבריהם בשעה שאוכלים. אם אין להם סוכה, יאכלו לחם פחות מ"כביצה". (54 גרם – כה"ח שם ס"ק ף ומשנ"ב ס"ק מו).
מז. פועלים – העובדים במפעל ורגילים לאכול שם, ידרשו מבעל המפעל שיעשה להם סוכה לאכילה, ואם לא עשה להם סוכה, יאכלו לחם פחות מ"כביצה" (54 גרם – כה"ח שם ס"ק ף. עיין בהלכות "חול המועד" מתי מותר לעבוד).
