בין כיפור לסוכות
א. מצווה להתעסק בבניית הסוכה מיד ביום שלאחר יום הכיפורים (רמ"א תרכה), ואפילו הוא ערב שבת (ובלבד שהכין צרכי שבת), כי "מצווה הבאה לידו אל יחמיצנה". וישתדל לגמור את הסוכה באותו יום. (עיין כה"ח תרכה ס"ק ד ומשנ"ב ס"ק ב).
ב. יש מדקדקים להכין את דפנות הסוכה קודם יום כיפור, ובמוצאי יום הכיפורים מניחים את הסכך על הסוכה. אם לא את כולו לפחות את מקצתו (כה"ח שם ס"ק ה).
ג. כמו כן מצווה לקנות ארבעת המינים מיד אחרי יום כיפור, ויש מקדימים לקנות אף קודם יום כיפור כדי להרבות בזכויות קודם יום זה (כה"ח שם ס"ק ד).
ד. ביום שלאחר יום הכיפורים נוהגין להשכים לבית הכנסת כמו בימי הסליחות, שלא יקטרג השטן שאנו פונים עורף ח"ו אחרי שנמחל לנו. (עיין כה"ח תרכד ס"ק לד).
ה. ביום שאחרי יום כיפור אומרים מזמור פה בתהילים "רצית ה' ארצך שבת שבית יעקב" אחרי "שיר של יום" ואחרי "הושיענו".
ו. בימים שבין יום הכיפורים לסוכות אין אומרים תחנון ואין מתענין שום תענית חוץ מתענית חלום לפי שהם ימי שמחה שהיו חונכים בהם את בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך. גם אנחנו עוסקים בימים אלו במצוות בניין הסוכה ובהכנת אתרוג ושאר המינים, לכבוד אדון האדונים, מקדש ישראל והזמנים. (שו"ע קלא סע' ז. רמ"א תרכד סע' ה משנ"ב ס"ק יח. עיין כה"ח שם ס"ק לג, עיין בשער הכוונות דרושי חג הסוכות דרוש ג, ובנו"כ שם עוד טעמים ע"פ הסוד).
ז. מנהג ארץ ישראל שלא לומר תחנון עד סוף חודש תשרי כיוון שרובו קדושה, ויש בו הרבה מצוות, ומפני שנכנס בעינוי – ראוי שיצא בשמחה. (כה"ח קלא ס"ק צח).
