הושענות
לו. בכל ימי החג אחרי ההלל ולפני קריאת ס"ת, מקיפים את התיבה, ואומרים הושענות, וכל מי שיש לו ארבעת המינים מקיף את התיבה בשעת אמירת ההושענות. ונוהגים להעלות ס"ת על התיבה לפני ההושענות. (שו"ע, רמ"א תרס סע' א. כה"ח שם ס"ק ב, ד ובסע' ב).
לז. מיד אחרי ההלל אומרים הושענות ואין להפסיק בין ההלל לבין אמירת ההושענות, לא בקדיש "תתקבל" או ב"בריך שמיה". (כה"ח שם ס"ק ד).
לח. אחרי ההושענות יש נוהגים לומר קדיש "תתקבל" ו"בריך שמיה וכו'" ומגביהים את ספר התורה וקוראים בו. ויש מחזירים ספר תורה להיכל אחרי ההושענות ופותחים ההיכל ומוציאים ס"ת כרגיל, ויכולים לעשות כן אם רוצים למכור את פתיחת ההיכל. (עיין כה"ח שם).
לט. בכל יום מקיפין פעם אחת, וביום השביעי שהוא הושענא רבה מקיפין ז' פעמים זכר למקדש, שבכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת וביום השביעי שבע פעמים. (עיין שו"ע, רמ"א שם סע' א והחונים עליו).
מ. מי שאין לו לולב לא יקיף, אמנם מי שיש לו לולב יכול ליתן את לולבו לאחר לברך עליו לנענע ולהקיף בו. (רמ"א שם סע' ב. כה"ח שם ס"ק יג).
מא. יזהר בהקפות לאחוז הלולב ביד ימין והאתרוג ביד שמאל ואם אינו מצליח באופן זה להחזיק את המחזור יתסכל במחזור של חבירו או שיקרא את ההושענות לאחר ההקפות.
מב. בהקפה יזהר לקרב את האתרוג אל הלולב שלא יהיה פירוד ביניהם. (בא"ח האזינו יד. כה"ח תרנא ס"ק קח).
מג. מי שמתפלל בביתו, יניח תנ"ך על כסא ויקיף אותו עם לולב. (בא"ח האזינו טו).
מד. ההקפות עם הלולב צריכות להיות לצד ימין. ובדרך זו מוליכים ספר תורה לקריאה בו מארון הקודש לתיבה. (שו"ע תרס סע' א).
מה. מי שאירע לו אבל בחג, וגם מי שהוא אבל כל י"ב חודש על אביו או אמו, נוהגין שמקיף כרגיל. (עיין כה"ח שם ס"ק טוב).
מו. אין מנענעים בשעת ההקפות לארבע רוחות השמים, אמנם מנענעים קצת בלולב כשאומרים "הושענא". (עיין כה"ח תרס ס"ק יב בשם שער הכוונות, דרושי חג הסוכות דרוש ה).
מז. סדר הבקשות בהושענות הוא: א) סידור שבח של הקב"ה. ב) הזכרת זכות אבות. ג) בקשה לגאולת עם ישראל. ד) בקשה לגשמים.
