ישיבת סוכה

הלכות ישיבת סוכה

א. כתוב בתורה: "בסכת תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג מב), וכוונת הפסוק שנגור בסוכה שבעת ימים, כמו שאנחנו גרים בבית במשך כל השנה. שבמשך כל שבעת ימי הסוכות נאכל, נשתה, נלמד, נקבל אורחים או חברים בסוכה, נישן בסוכה. ואפילו אם מתפלל אדם ביחידות, שיתפלל בתוך הסוכה. (שו"ע תרלט סע' א. עיין כה"ח שם ס"ק סו משנ"ב ס"ק ל).

ב. אכילה בסוכה – בכל הלילות ובכל הימים חוץ מהלילה הראשון אין חיוב לאכול בסוכה, אלא שאם אדם רוצה לאכול אכילת קבע או לישן, צריך לאכול או לישן בסוכה ועיין לקמן. (שו"ע שם סע' ב, ג).

ג. מהי אכילת קבע? א) לחם "כביצה". (54 גרם). ב) תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן שקבע עליו סעודה – חייב לאוכלו בסוכה. (ומחלוקת אם מברכים על זה לישב בסוכה). ג) האוכל עוגות שלא בדרך אקראי, אלא קבע עליהן סעודה – חייב לאוכלן בסוכה.

ד. מותר לאכול פירות חוץ לסוכה. וכן יין, שאר משקים, בשר, גבינה – מותר לאכול ולשתות חוץ לסוכה. וכל זאת מעיקר הדין. אבל מי שמחמיר על עצמו ואפילו מים אינו שותה חוץ לסוכה – הרי זה משובח. (שו"ע שם סע' ב).

ה. יש אומרים שבשבת גם סעודת עראי נחשבת "סעודת קבע" וחייבים לאוכלה בסוכה, ויש חולקים. לכן טוב להקפיד בשבת במיוחד לאכול כל אכילותיו בסוכה, אך לא יברך לפניהן "לישב בסוכה", אלא אם כן אוכל לחם או 224 גרם עוגות.

ו. להיות בסוכה – כל דבר הנעשה בקביעות צריך להיעשות בסוכה, ולכן קבלת אורחים או הבדלה או ישיבת חברים וכדו' צריכה להעשות בסוכה. ויזהר בדבריו כשהוא מדבר בתוך הסוכה מלשון הרע ורכילות וכדו' יותר מבכל מקום, כי הסוכה היא "צילא דמהימנותא". ומה טוב אם יוכל שלא לדבר בסוכה, כי אם בדברי תורה וכדו'. (כה"ח שם ס"ק ה, ו, סו).

ז. צריך אדם להשתדל ללמוד בסוכה כל לימוד שלומד, אמנם אם הוא לומד דבר שצריך עיון מסובך וצריך צלילות דעת ואין לו תנאים לכך בסוכה – יכול ללמוד בבית. (שו"ע שם סע' ד משנ"ב ס"ק כח כה"ח ס"ק סד).

ח. סוכת חבירו – ישתדל שלא להכנס לסוכת חבירו בלי נטילת רשות אף על פי שניחא לאנשים שיעשו מצווה בממונם, שמא מפריע בכך למגוריו של חבירו בסוכה, או שמא חושש חבירו לקישוטי הסוכה שלא יהרסו. (רמ"א תרל"ז סעי' ג', מ"ב ס"ק ט וכה"ח ס"ק טו).

ט. הכוונה – כתוב בתורה "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". (ויקרא כג מג). לכן צריכין לכווין בישיבת הסוכה שציוונו הקב"ה לישב בסוכה. וסוכות אלו שאמר הכתוב "כי בסוכות הושבתי" (שם) נחלקו בהן התנאים, רבי אליעזר אומר שה"סוכות" הכתובות בפסוק הם ענני כבוד שהקיפו את ישראל בצאתם ממצרים. ור' עקיבא אומר אלו סוכות ממש שעשו להם בשעת חנייתן מפני החמה. (עיין שו"ע תרכה).

י. טוב לומר בכל לילה מלילות החג "לשם יחוד" הכתוב במחזור. וחשוב במיוחד "לשם יחוד" זה, כי יש סוברים שאם לא כיוון לקיים מצוות סוכה וטעמה, לא יצא ידי חובה, שהרי כתוב "למען ידעו דורתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל". (ויקרא כג מג). לכן אומרים ב"לשם יחוד" זה "זכר לענני כבוד" ו"זכר ליציאת מצרים" לצאת ידי חובה של כל הדעות. (עיין בא"ח האזינו ז. כה"ח שם ס"ק ג. תרלט ס"ק ח. מ"ב תרכה ס"ק א).

יא. כבוד הסוכה – צריך לשים בסוכה את המיטות הכסאות והשולחנות היפים של הבית, ולא שבורים או ישנים, משום חיבוב מצווה. (שו"ע תרלט סע' א).

יב. הסוכה צריכה להיות מסודרת ונקייה כל הזמן, ולא ישאיר בתוכה צלחות או סירים מלוכלכים אחרי השימוש בהם אם לא צריך להם לאוכל. אבל כוסות וכדו' שאינם מאוסים – מותר. ואם הכניס לתוכה כלים בזויים אינה נפסלת בכך, אך טוב להוציאם לפני שמברך "לישב בסוכה" ואם לא הוציאם או שאינו יכול להוציאם –  מותר לברך. (שו"ע שם ועיין כה"ח שם ס"ק טז, טוב. בא"ח האזינו ט).

יג. מותר להכניס סירים נקיים או מעוטרים לסוכה, כיון שהסירים היום נקיים ובמשך כל השנה רגילים להניח סירים על השולחן גם בפני אורחים. (עיין למשנ"ב ס"ק ד-ה כה"ח ס"ק טז-טוב).

יד. לא יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה. (רמ"א סע' א).