ברכת "לישב בסוכה"
טו. מתי מברכים? – אין מברכים "לישב בסוכה" אלא א) על אכילת לחם יותר מ"כביצה". (54 גרם). ב) אם אוכל מזונות במשקל 224 גרם מברך על העוגות "לישב בסוכה", "המוציא" ו"ברכת המזון". ג) יש מחלוקת אם מברכים "לישב בסוכה" על מעשה קדירה כגון איטריות וכד' שהם מבושלים. הספרדים לא מברכים על כך "לישב בסוכה" והאשכנזים מברכים. (שו"ע תרלט סע' ב ולחונים עליו. משנ"ב ס"ק יג טז).
טז. בכל עת שמברך "לישב בסוכה", יכווין לפטור כל אכילה שינה וישיבה עד הפעם הבאה שיברך "לישב בסוכה". (שו"ע שם סע' ב, ח. כה"ח שם ס"ק טל, מ. בא"ח האזינו ח).
יז. לדעת הרמב"ם והגאון כל עת שאדם נכנס לסוכה – מברך לישב בסוכה אע"פ שלא אוכל. וכן נוהגים מי שפוסק כמותם. (גר"א תרלט ס"ק כט משנ"ב יג).
יח. בכל חג הסוכות, אם אדם אוכל פחות מ"כביצה" אינו חייב לשבת בסוכה וממילא אינו מברך "לישב בסוכה". אמנם במשך ליל ראשון של סוכות, מי שאוכל "כזית" בלבד (מחמת חולי וכדומה) חייב בסוכה ומברך "לישב בסוכה" גם על כזית. (עיין שו"ע שם סע' ג. כה"ח שם, ס"ק מח, מט).
יט. ברכה על שינה – אין מברכים על השינה "לישב בסוכה", כיוון שאפשר שלא ירדם ותהיה ברכתו לבטלה. (כה"ח תרלט ס"ק ג).
כ. בעת קידוש – כשיש קידוש ולא אוכלים פת אלא רק מזונות (פחות מ224- גרם) אין מברכים "לישב בסוכה". (כה"ח ס"ק לג משנ"ב ס"ק יג).
כא. כשיש קידוש בלילה ורוצים לאכול לחם בסוכה – מברכים "לישב בסוכה" לפני ברכת "שהחיינו" של הקידוש. בשאר ה"קידושים" ביום־טוב ראשון של סוכות (ובחו"ל גם ביום־טוב שני) ובשבת חול המועד סוכות, עומד ומקדש בסוכה ומברך "לישב בסוכה" ואחר כך ישב וישתה רביעית יין או מלוא לוגמיו ויתן לכל המסובין, ולא יברך ברכה אחרונה. ולדעת הרמ"א מקדש בישיבה. (שו"ע תרמג סע' ב ג והחונים עליו משנ"ב ד-ה). בשמיני עצרת ובשמחת תורה כמובן שאינו מברך "לישב בסוכה".
כב. המוציא או לישב – מה קודם? – יש מברכים "לישב בסוכה" אחרי ברכת "המוציא", ויש מברכים לפני "המוציא" וכן ראוי לנהוג שהכניסה לסוכה קדמה לאכילה. ויעמוד לפני ברכת "לישב בסוכה", ואחר כך ישב ויברך "המוציא". (בא"ח האזינו ה).
כג. כשלא יצא מהסוכה – אם לא יצא מן הסוכה לעסקיו או לבית הכנסת בין סעודה לסעודה, כיוון שבירך פעם אחת שוב אינו צריך לברך בסעודה שנייה שאוכל. ואפילו כל שבעת ימי החג אם ישב ואכל ולמד והתפלל וישן תוך סוכתו, אינו צריך לברך רק פעם אחת כיוון שלא הסיח דעתו מן הסוכה. ואפילו יצא יציאת ארעי ודעתו לחזור מיד, לא הוי היסח הדעת. ואינו צריך לברך בסעודה שנייה רק כשיצא לעסקיו או לבית הכנסת וכדומה, ואפילו הלך לתוך ביתו ללמוד שם או לעשות שם איזה דבר שהוא שוהה בו, גם כן הוי היסח הדעת וצריך לברך "לישב בסוכה" בסעודה הבאה (כה"ח תרלט ס"ק צה). אמנם אם כיוון בברכה רק עד לסעודה הבאה – יברך בסעודה הבאה "לישב בסוכה" אפילו לא יצא מהסוכה. (משנ"ב ס"ק מז).
כד. שכח לברך – מי ששכח לברך "לישב בסוכה" ונזכר בתוך הסעודה, ויש לו לאכול עוד "כזית" לפחות, צריך לברך "לישב בסוכה". (עיין כה"ח שם ס"ק ק. בא"ח האזינו ה. ויש חולקים ואומרים שרק כשנשאר לאכול "כביצה" – יברך "לישב בסוכה", ויש אומרים שיכול לברך אפילו גמר לאכול, אמנם להלכה כשנשאר "כזית" יברך כדלעיל. עיין תוס', פסחים ק א ד"ה רבי יוסי).
