תפילה
ה. בליל שמחת תורה אומרים "את יום שמיני חג עצרת הזה" ואם טעה ואמר "את יום חג הסוכות הזה", וחשב שהיום סוכות – לא יצא. אם נזכר בתוך הברכה או בברכות שאחריה, חוזר ל"אתה בחרתנו". אם סיים תפילתו, חוזר לראש התפילה. ואם ידע שהיום שמיני עצרת ורק טעה בלשונו – אינו חוזר, כיוון ששמיני עצרת נחשב גם כחלק מחג הסוכות.
ו. לדעת רמ"א אומרים "את יום שמיני עצרת" בלי מילת "חג" (סימן תרסח סע' א) ואם טעה ולא הזכיר אלא חג סוכות לדעת משנ"ב (ס"ק ב) לא חוזר.
ז. מי שטעה בקידוש ואמר "את יום חג הסוכות הזה", דינו כמי שטעה בתפילה.
ח. בחו"ל מי שטעה ואמר ביום־טוב הראשון "את יום חג הסוכות הזה" – אינו חוזר, כיוון שביום זה עדיין נמצאים בסוכה בחו"ל. (כה"ח תרסח ס"ק ג).
ט. אסור לחלק שתייה ומשקאות לפני הקידוש אפילו בשעת ההקפות. ולכן אם עושים הקפות לפני מוסף והמתפללים צמאים וכדו', יקדשו קודם לכן ולא יחלקו להם משקאות חריפים, וצריך להקפיד לאכול שם לפחות "כזית" עוגה (ועדיף שיקדשו ויאכלו מחוץ לבית הכנסת).
י. הכהנים עולים לדוכן לברך בשחרית ובמוסף. אמנם אם עשו קידוש בבית הכנסת לפני מוסף, ואחד מהכהנים שתה יותר מרביעית יין ועדיין לא פג יינו, אינו יכול לעלות לברך. (עיין כה"ח תרסט ס"ק מ).
