מניין
א. דבר שבקדושה בעשרה – כל דבר שבקדושה לא יהיה בפחות מעשרה אנשים, שנאמר[1]: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ולכן אין אומרים קדיש, קדושה, "ברכו" וכד' בפחות מעשרה אנשים[2].
ב. עמידה במקום אחד – כל העשרה שהם חלק מהמניין צריכים לעמוד במקום אחד, והש"ץ צריך להיות עימהם[3].
ג. יצאו מקצתם בקדיש – אם התחילו לומר קדיש בעשרה, ויצאו מקצתם: אם נשארו רובם, דהיינו ששה – יכולים לגמור את הקדיש שהתחילו בו, ואם נשארו פחות מששה – אין יכולים לגומרו, ועל היוצאים נאמר[4]: "ועוזבי ה' יכלו"[5].
ד. מניין לחזרת הש"ץ – בתפילת שחרית, כשרוצה הש"ץ להתחיל את החזרה צריך להמתין עד שיהיו תשעה שסיימו את תפילת הלחש (ועם הש"ץ עצמו הרי עשרה) או שיצטרפו אנשים נוספים שנמצאים בבית הכנסת , כך שבסך הכל יהיו תשעה שעונים לברכותיו, ואם ישנם פחות מתשעה, ואפילו שמונה, ועוד אדם שעדיין מתפלל תפילת י"ח בלחש – לא יתחיל חזרת הש"ץ[6].
ה. קדיש בערבית – בתפילה ערבית, אם יש שישה שסיימו את תפילת הלחש וארבעה עדיין עומדים בתפילתם – יכולים לומר קדיש אעפ"י שארבעה אינם עונים, כיון שכל מקום שיש בו עשרה אנשים – שכינה שורה (ודין זה הוא רק לעניין קדיש, אבל לעניין חזרת הש"ץ צריך תשעה שעונים לברכות ומכוונים בענייתם וכדלעיל[7]).
ו. יצאו מקצתם בחזרה – אם התחילו לומר ברכת "אבות" בחזרת הש"ץ, ויצאו מקצתן – יכולים להמשיך ולומר קדושה וכל חזרת התפילה, אך לא יאמרו ברכת כהנים וקדיש שלאחר החזרה[8] (ולדעת הרמ"א יכולים לומר קדיש[9]).
ז. ישן – אם יש עשרה אנשים שאחד מהם ישן – יש אומרים שאפשר לצרפו לקדיש[10], ויש אומרים שאינו מצטרף וצריכים להעירו, ואם אי אפשר להעירו – לא יאמרו קדיש, וכן נוהגים[11].
ח. הושלם המניין בתפילת הלחש – אם היו פחות מעשרה והתחילו את תפילת י"ח ביחידות, ותוך כדי הצטרפו עוד אנשים והשלימו לעשרה – לא יאמרו חזרת הש"ץ, ולא יאמרו קדיש "תתקבל", אבל יכולים לומר קדיש "יהא שלמא" אחר שיר של יום וקדיש "על ישראל" שלאחר פיטום הקטורת ו"ברכו"[12].
[1] ויקרא כ"ב, ל"ב.
[2] שו"ע סי' נ"ה סעי' א'. ועי' ברכות כ"א ע"ב. מגילה כ"ג ע"ב.
[3] שו"ע סי' נ"ה סעי' י"ג. כה"ח שם ס"ק ע'. בא"ח פרשת ויחי סעי' ז'.
[4] ישעיה א', כ"ח.
[5] שו"ע סי' נ"ה סעי' ב'. בא"ח פרשת ויחי סעי' ד'.
[6] בא"ח פרשת ויחי סעי' ה', תרומה סעי' א'.
[7] שו"ע סי' נ"ה סעי' ו'. כה"ח שם ס"ק מ"ח. משנ"ב שם ס"ק ל"ד. בא"ח פרשת ויחי סעי' ה'.
[8] כה"ח סי' נ"ה ס"ק ל"ה, ל"ו.
[9] ולעניין ברכת כהנים עי' לקמן פרק י"ט בעניין ברכת כהנים במניין, ובסי' קכ"ח בה"ל ד"ה "פחות מעשרה".
[10] שו"ע סי' נ"ה סעי' ו'.
[11] בא"ח פרשת ויחי סעי' ה'. כה"ח סי' נ"ה ס"ק מ"ט. משנ"ב שם ס"ק ל"ד. ביאור הלכה שם ד"ה "או שהוא ישן".
[12] בא"ח פרשת תרומה סעי' ט"ז.