לבישת הבגדים והנהגת האדם בלבוש

לבישת הבגדים והנהגת האדם בלבוש

א. עמידה לפני ה' – "שיויתי ה' לנגדי תמיד"[1] הוא כלל גדול בתורה, ועניינו הוא שלא יסיח אדם דעתו מפחד ה' ומהדר גאונו, ושישים אל ליבו תמיד שהוא יתברך "מלא כל הארץ כבודו"[2]. כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבותיו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדיבורו במושב המלך, כל שכן כשישים האדם אל לבו, שהמלך הגדול הקב"ה מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה מעשיו, כמו שנאמר" "אם ייסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה'"[3] – ומיד תגיע אליו היראה וההכנעה מפחד הבורא, וייבוש ממנו תמיד[4].

ב. צניעות כשמתלבש – מכיון ש"מלא כל הארץ כבודו" יזהר האדם בעת שלובש בגדיו שאפילו אם הוא נמצא בחדרי חדרים ינהג בצניעות, דהיינו שלא יפשוט את בגדיו התחתונים אלא אם כיסה עצמו, ולא יעמוד ערום לגמרי אלא רק כשהוא במרחץ, ולא יאמר אדם: "מי רואני"? אלא יזכור תמיד ש"מלא כל הארץ כבודו"[5].

ג. שני מלבושים יחד – יזהר שלא ילבש שני מלבושים יחד שדבר זה קשה לשכחה, ויש נזהרים שלא לפשוט שני מלבושים יחד[6].

ד. להניח בגדיו תחת ראשו – יזהר אדם שלא יישן ויניח את בגדיו תחת ראשו כיון שמשכח תלמודו[7].

ה. לבישת בגד הפוך – יזהר שלא ילבש בגד הפוך, ואם לבשו כך – יפשטנו וילבשנו כראוי[8]. ויזהר בזה אפילו בבגד פנימי[9] .

ו. הליכה בקומה זקופה – לא יהלך אדם בקומה זקופה אפילו פחות מד' אמות, ולא ילך או ישב אפילו רגע בגילוי ראש שלא לצורך[10], ואפילו בביתו[11]. וכשהולך במרחץ יכסה ראשו עד שיכנס לבית הפנימי[12].

ז. כיסוי הראש בברכה – אסור להזכיר שם ה' בגילוי ראש.

• אם מכסה ראשו בידו – אין זה נקרא כיסוי.
• אם חברו מניח ידו עליו – הוי כיסוי[13].
• אם מושך את שרוול חולצתו ומכסה את ראשו ביד ובשרוול – מותר[14].

וכל זה הוא לעניין תפילה או ברכה, אך לעניין הילוך ד'  אמות בלי כיסוי ראש – כיסוי ידו בלבד מועיל[15].

• יש להשתדל שגם הקטנים ילכו בכיסוי ראש כדי שיהיו יראי ה'[16] .
• יש נזהרים לישון עם כובע[17].

ח. שיעור כיסוי הראש לאיש – כיסוי הראש באיש, צריך שיכסה רובו, ובדיעבד לפחות שיהיה בו טפח[18].

ט. הקדמת הימין – כשרוחץ ידיו, ירחץ ידו הימנית תחילה, וכשרוחץ כל גופו ירחץ ראשו תחילה[19].

י. כשלובש בגד – ילבש צד ימין תחילה. ויש מדקדקים שכשלוקחים את הבגד, שמים אותו בצד ימין, ואח"כ לובשים צד ימין תחילה[20].

יא. סדר נעילת המנעלים – כשנועל מנעליו – ינעל של ימין תחילה ולא יקשור אותו, ואח"כ ינעל של שמאל ויקשרנו, ואח"כ יקשור של ימין. ואם לובש נעל ללא שרוכים – ינעל של ימין תחילה. וייזהר בזה גם בנעלי בית[21].

יב. סדר הסרת לבוש – כשחולץ מנעליו או פושט בגדיו – יחלוץ ויפשוט של שמאל תחילה[22].

יג. כשלובש בגדיו – יחבוש כיפתו תחילה[23].

יד. מנעלים – "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, ויקנה מנעלים לרגליו"[24], ולכן לא ילך אדם יחף כיון שהוא כמנודה למקום[25].

טו. גרביים – צריך להיזהר לגרוב גרביים תמיד, בין בקיץ ובין בחורף, ובפרט בתפילה, ועל זה נאמר[26]: "הכון לקראת אלוקיך ישראל"[27]. אך אם מתפלל במקום שאין דרך לגרוב שם גרביים גם לפני אדם גדול – אינו חייב לגרוב. וכן הוא הדין אם ישנה רגילות ללכת תמיד במכנסיים קצרות וכדו' (כגון בקיבוצים) – יכול ללובשם גם בתפילה[28].

[1] תהלים ט"ז, ח'.

[2] בא"ח פרשת וישלח סעי' ט"ו.

[3] ירמיה כ"ג, כ"ד.

[4] שו"ע סי' א' סעי' א'.

[5] שו"ע סי' ב' סעי' ב'. בא"ח פרשת וישלח סעי' ט"ו.

[6] בא"ח פרשת וישלח סעי' ט"ז. שו"ת יין הטוב סי' י"א. כה"ח סי' ב' ס"ק ו'.

[7] כה"ח סי' ב' ס"ק ג'. משנ"ב שם ס"ק ב'.

[8] שו"ע סי' ב' סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק ה'. בא"ח פרשת וישלח סעי' ט"ז.

[9] בא"ח פרשת וישלח סעי' ט"ז. כה"ח סי' ב' ס"ק ד'. משנ"ב שם ס"ק ד'.

[10] שו"ע סי' ב' סעי' ו'. בא"ח פרשת וישלח סעי' ט"ז.

[11] משנ"ב סי' ב' ס"ק י'.

[12] בא"ח פרשת וישלח סעי' ט"ז. כה"ח סי' ב' ס"ק י"ז.

[13] שו"ע סי' צ"א סעי' ג', ד'. בא"ח פרשת וישלח סעי' ט"ז.

[14] כה"ח סי'  צ"א ס"ק כ'. משנ"ב שם ס"ק י' וסי' ב' ס"ק י"ב.

[15] כה"ח סי' ב' ס"ק י"ז. משנ"ב שם ס"ק י"א. כה"ח סי' צ"א ס"ק כ' וסי' ע"ד ס"ק י"ב.

[16] שבת קנ"ו ע"ב. משנ"ב סי' ב' ס"ק י"א. כה"ח שם ס"ק י"ט.

[17] כה"ח סי' ב' ס"ק י"ח עפ"י השל"ה. משנ"ב שם ס"ק י"א.

[18] אחרונים.

[19] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"ז. כה"ח סי' ב' ס"ק ח'. משנ"ב שם ס"ק ז'.

[20] כה"ח סי' ב' ס"ק ז'. משנ"ב שם ס"ק ד'.

[21] שו"ע סי' ב' סעי' ד'.

[22] שו"ע סי' ב' סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק י"ב.

[23] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"ז. כה"ח סי' ב' ס"ק ט'.

[24] שבת קכ"ט ע"א.

[25] פסחים קי"ג ע"ב. בא"ח פרשת וישלח סעי' י"ח. לב חיים ח"א סי' נ"ט.

[26] עמוס ד', י"ב.

[27] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"ח.

[28] אחרונים. כה"ח סי' צ"א ס"ק כ"ב -כ"ד.