נטילה וברכה
לה. הברכה – הנכנס לבית הכסא ועשה צרכיו בין גדולים ובין קטנים – צריך לברך ברכת "אשר יצר" שתקנוה אנשי כנסת הגדולה[1]. וחיובה של ברכה זו הוא בין לאנשים ובין לנשים[2]. ויזהרו שלא לדלג אפילו מילה אחת כיון שרבו סודותיה, ויש בה מ"ה תיבות כמניין "אדם". ולכן ישתדלו ללמוד אותה בעל פה היטב[3].
לו. זהירות מעיסוק בשעת ברכתה – יזהר שלא יעסוק בשום דבר, ולא יהלך או ינגב ידיו בשעה שמברך, כדי שלא ייראה כמברך את הקב"ה כבדרך אגב ואינו מכוון בברכה זו. ויש להיזהר בזה בכל הברכות שמברך[4].
לז. פירוש המילים – כל אדם צריך להבין את פירוש הפשט במילים של ברכה זו כיון שהיא חשובה מאוד ורבו סודותיה ועושה בה תיקון גדול. ועיקרה של ברכה זו היא הודאה להשי"ת על יצירת הגוף המופלא והמנגנונים המופלאים שבו שמטרתם לאפשר את עיכול המזון בצורה הטובה ביותר כדי לאפשר את קיום הגוף[5].
לח. שכח לברך – שכח ולא ברך "אשר יצר":
- אם נזכר תוך חצי שעה – יברך בשם ומלכות.
- אם נזכר לאחר חצי שעה – יברך בלי שם ומלכות, ושם ומלכות יהרהר בליבו[6].
- אם נזכר תוך חצי שעה אך מרגיש צורך לעשות צרכיו שנית – לא יברך[7].
לט. שכח לברך ועשה צרכיו שנית – עשה צרכיו ושכח לברך "אשר יצר" ואח"כ עשה צרכיו שנית, יש מי שאומר שחייב לברך פעמיים[8], ויש אומרים שמספיקה פעם אחת[9] – וכן נוהגים[10].
מ. ברכה אחרונה ו"אשר יצר" – אכל דבר כשיעור שחייב לברך אחריו ברכה אחרונה, ולפני שברך עשה צרכיו – יברך תחילה "אשר יצר" ואח"כ יברך ברכה אחרונה על האוכל אע"פ שהתחייב בברכת האוכל לפני "אשר יצר". והטעם בזה הוא כיון שברכת "אשר יצר" היא תדירה ואין לה שיעור. ויקדים ברכה זו אפילו לברכת המזון[11].
מא. הישן וצריך לנקביו – אם ישן על מיטתו בלילה והרגיש שצריך לעשות צרכיו – לא יתעצל מחמת קור וכד', אלא יקום, ייטול ידיו, כיון שאסור לו ללכת ד' אמות בלי נטילה, אך לא יברך "על נטילת ידיים" כי אסור לו לברך כשצריך לנקביו, ויתפנה, ואח"כ ייטול ידיו שנית ויברך "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר". ויזהר שלא ידבר בין נטילת הידיים הראשונה לברכה. ואם חוזר לישון או שחושש שבבוקר ישכח ויברך שנית – יכול שלא לברך עתה "על נטילת ידיים" אלא רק "אשר יצר", וכשיקום בבוקר ייטול ידיו ויברך "על נטילת ידיים"[12].
מב. נטילה של בית הכסא – נטילת ידיים של בית הכסא קלה יותר מנטילת ידיים של שחרית, כיון שרוח רעה השורה בלילה קשה יותר מרוח הרעה השורה בבית הכסא, ולכן אין צריך ליטול מכלי בנטילה של בית הכסא אולם ייטול לסירוגין[13].
מג. שיעור הטלת מים המחייב בברכה – אין שיעור למטיל מים או לעושה צרכיו, ואפילו הטיל טיפה אחת צריך לברך, כיון שאם ייסתם הנקב להוציא אפילו רק טיפה זו היה קשה לו ולכן צריך להודות[14]. אבל על הפחה אסור לברך ואין צורך ליטול ידיים[15].
מד. כשלא נזקק לנקביו – אם לא נזקק לנקביו בבוקר – לא יברך "אשר יצר"[16].
מה. משלשל וכדו' – מי שיש לו שלשול או ששתה סם המשלשל – אע"פ שביציאתו מבית הכסא הוא יודע שיצטרך שוב לחזור ולנקות גופו יברך "אשר יצר". אבל אם בצאתו מבית הכסא הוא מרגיש שצריך עוד לנקות גופו אלא שעתה אינו יכול – לא יברך[17].
מו. זהירות בהטלת מי רגליים – כשמטיל מים יזהר שלא יינתזו טיפות מי רגלים על רגליו או על בגדיו[18].
מז. יזהר שלא ייאחוז את האמה בידו וישתין[19], ואם יש צורך גדול – ייאחוז ע"י בגד עבה[20].
מח. לא יחכך באותו מקום בידו, ובעת הצורך מותר ע"י בגד עבה[21].
מט. מותר לרחוץ אותו מקום יפה יפה ובלבד שלא יסתכל עליו. ואסור להושיט ידו לאותו מקום, בין נשוי ובין שאינו נשוי, חוץ משעה שהוא צריך לנקביו או לצורך גדול כדלעיל[22].
[1] שו"ע סי' ו' סעי' א', סי' ז' סעי' א'.
[2] עוד יוסף חי פרשת ויצא סעי' א'.
[3] עוד יוסף חי שם. ועיין כה"ח סי' ו' ס"ק א'.
[4] עוד יוסף חי פרשת ויצא סעי' ב'.
[5] שו"ע וטור סי' ו'. עוד יוסף חי פרשת ויצא סעי' ג'. ועיין שם פירוש רחב יותר לברכה זאת. ועיין בזה באבודרהם.
[6] בא"ח פרשת ויצא סעי' י"ב. כה"ח סי' ז' ס"ק ח'.
[7] כה"ח סי' ז' ס"ק ח'. שערי תשובה ס"ק ב'.
[8] שו"ע סי' ז' סעי' ג'.
[9] כה"ח סי' ז' ס"ק ה', ומשנ"ב שם ס"ק ו'.
[10] בא"ח פרשת ויצא סעי' י"ב.
[11] בא"ח פרשת ויצא סעי' י"ג. כה"ח סי' ז' סעי' א'. ועיין רעק"א שם.
[12] בא"ח פרשת ויצא סעי' ב'. כה"ח סי' ד' ס"ק נ"ב.
[13] עוד יוסף חי פרשת ויצא סעי' ה'. כה"ח סי' ד' ס"ק ס"א ועיין לעיל בהלכות נטילת ידיים.
[14] שו"ע סי' ז' סעי' ד'.
[15] כה"ח סי' ז' ס"ק ט'.
[16] נהר שלום כ' ע"ב.
[17] כה"ח סי' ז' ס"ק ב'. שערי תשובה שם ס"ק א'. משנ"ב שם ס"ק ב'.
[18] שו"ע סי' ג' סעי' י"ג.
[19] שו"ע סי' ג' סעי' י"ד.
[20] כה"ח סי' ג' ס"ק ל"ט. משנ"ב שם ס"ק כ"ט.
[21] משנ"ב סי' ג' ס"ק ל'.
[22] שו"ע אבה"ע סי' כ"ג סעי' ד'. ועיין אוצר הפוסקים שם. כה"ח סי' ג' ס"ק מ"ה.
