עניית אמן

ענית אמן 

כו. פירוש המילה 'אמן' – למילה 'אמן' ישנם שני פירושים: הראשון – אמת, השני  – כן יהי רצון. בברכות שהם שבח והודאה יכוון בעניית אמן  – אמת, ובברכות שהן שאלה ובקשה יכוון  – יהי רצון, ובברכות שהן כוללות שבח ובקשה יכוון  – אמת וכן יהי רצון. בברכת המצוות שמתחילות ב"אשר קדשנו במצוותיו וציונו" יכוון: אמת השבח שברך המברך, שהודה לה' על הטוב שגמלנו שקידשנו במצוותיו, ואני מאמין שה' ציוונו בכך. וכן בברכות שבח והודאה כברכת "אלקי נשמה", "ברוך שאמר", "ישתבח", "גאל ישראל" וכד', יכוון העונה אמן שפירושה הוא: אמת היא הברכה וההודאה שברך והודה המברך על הטוב שגמלנו, ואני מודה ומאמין בזה[1].

כז. בקשות ושאלות – בברכות שהן שאלות, בקשות ותחינות, יכוון העונה אמן, שפירושו: אמן – כן יהי רצון, שיאמנו ברכות המבקש ויקיים ה' בקשתו[2].

כח. ברכות אמצעיות של שמונה עשרה – בברכות האמצעיות בתפילת י"ח, שיש בהן שבח ובקשה מה', יכוון העונה אמן – אמת על ההודאה, ואמן כן יהי רצון על הבקשה[3].

כט. זהירות בכוונה – מי שעונה אמן על ברכת שבח והודאה, ומכוון: כן יהי רצון – הרי זה ככופר בעיקר כיון שנראה כמי שמסתפק בשבחיו של הקב"ה. וכן מי שעונה אמן אחרי שאלה ובקשה, ומכוון: אמת – הרי הוא ככסיל. ולכן צריך להקשיב היטב לברכה לפני שעונה אמן כדי שידע לכוון לפי תוכנה של הברכה[4].

ל. ברכות הנהנין – כשעונה אמן על ברכת הנהנין יכוון: אמת, כלומר אני מאמין שהוא ית' ברא את כל הטובות שנהנים מהם, והוא מהולל בכך[5].

לא. ג' ברכות ראשונות ואחרונות בי"ח – באמנים שבג' ברכות הראשונות בתפילת י"ח, ובברכת "מודים" ו"שים שלום" יכוון: אמת, ובשאר הברכות בשמונה עשרה יכוון: אמת וכן יהי רצון[6].

לב. כוונת אמן בקדיש – בקדיש יכוון באמנים כך: באמן הראשונה (אחרי מילת "רבא") – יכוון: אמת, בשנייה (אחרי "ויקרב משיחיה") ובשלישית (אחרי "ובזמן קריב ואימרו אמן") – יכוון: כן יהי רצון, באמן הרביעית (אחרי "שמיה דקודשא בריך הוא") ובחמישית (אחרי "דאמירן בעלמא") – יכוון: אמת. בשאר האמנים של "על ישראל", "תתקבל", "יהא שלמא" ו"עושה שלום" – יכוון: כן יהי רצון[7].

לג. אמן חטופה – לא יענה אמן חטופה – דהיינו לפני שסיים המברך את ברכתו או קודם שסיים השליח ציבור לומר "ואמרו אמן"[8].

לד. אמן קטופה – לא יענה אמן קטופה – דהיינו בחיסור אותיות, או דבר הנשמע כמו: אָמֵנֵי או אָמֵנִי וכד', שנשמע כמוסיף אותיות, או בשינוי ניקוד בא' של ה"אמן" – בשווא, שורוק או חולם[9].

לה. אמן יתומה – לא יענה אמן יתומה – דהיינו שלא שמע ברכה ועונה אמן בגלל ששמע אחרים עונים אמן. יש מי שאומר שאמן יתומה היא רק כשעונה על ברכה שחייב בה, אך לא שמע אותה מהש"ץ, למרות שיודע על איזה ברכה עונים עתה אמן, ויש מי שאומר שגם בברכה שאינו חייב בה, אם אינו יודע על איזה ברכה עונים אמן – הוי אמן יתומה, וטוב להחמיר כדעה השנייה[10].

לו. כשאינו שומע את החזן – מי ששמיעתו חלשה ולא שומע את החזן, וכן כל אדם שאינו יכול לענות אמן משום דהוי אמן יתומה – יאמר: "א -ל מלך נאמן", ויכוון שהר"ת הם "אמן"[11].

לז. מאריך ב'ואמרו אמן' – אם החזן מאריך הרבה בניגון של המילים "ואמרו אמן" – אין הציבור צריכים להמתין שיסיים אלא יענו אמן מיד, כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לאמן[12].

לח. אורך ענייתה – לא יענה אמן קצרה, ולא אמן ארוכה, אלא כשיעור זמן שיוכל לומר: "א -ל מלך נאמן"[13].

לט. חזן מהיר – אם החזן שאומר קדיש או חזרה לא המתין לציבור שיאמרו אמן, והמשיך מיד – לא יענו אמן, והחזן הוא זה שנענש על כך. וכן אם התחיל מיד ברכה שנייה, לא יענו הציבור אמן על הברכה הראשונה[14].

מ. ענייה בזמירות ו"יוצר" – בחצי קדיש (עד "דאמירן בעלמא") יש חמישה אמנים, ועונה עליהם אפילו באמצע הזמירות ובאמצע "יוצר"[15].

מא. קדיש וקדושה – אם שומע קדיש וקדושה יחד – יענה על הקדיש, אבל אם כבר התחיל לענות קדושה – לא יפסיק לקדיש. ואם שמע כבר קדיש אחד באותו היום ועוד לא שמע קדושה – קדושה קודמת[16].

מב. אם מתפלל במניין והגיע הש"ץ לקדושה, ושומע קדיש ממניין אחר – יענה קדושה במניין שבו הוא מתפלל כי קדושה בזמנה עדיפה[17].

מג. כששניים אומרים קדיש – כשיש שניים שאומרים קדיש, ואחד מקדים והשני מאחר – יענה אחר המקדים[18]. ואם שניים אומרים קדיש ואחד מקדים במעט את השני – יענה "אמן ואמן"[19].

[1] שו"ע סי' קכ"ד. משנ"ב שם ס"ק כ"ה. כה"ח סי' ה' ס"ק י"ד. בא"ח פרשת תרומה סעי' י"א. עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' ט"ז.

[2] עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' ט"ז. כה"ח סי' ה' ס"ק י"ד.

[3] שם.

[4] עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' ט"ז. כה"ח סי' ה' ס"ק י"ד, ועי' בסידור "קול אליהו" שם מפורטות הכוונות לעניית אמן.

[5] עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' ט"ז. כה"ח סי' ה' ס"ק י"ד.

[6] עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' ט"ז. בא"ח פרשת תרומה סעי' י"א.

[7] עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' ט"ז.

[8] שו"ע סי' קכ"ד סעי' ח'. עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' י"ח.

[9] שו"ע סי' קכ"ד סעי' ח'. בא"ח פרשת תרומה סעי' י"ג.

[10] שו"ע סי' קכ"ד סעי' ח'. כה"ח שם ס"ק מ"ז. משנ"ב שם ס"ק ל"א. עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' י"ח, י"ט. בא"ח פרשת תרומה סעי' י"ג.

[11] עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' י"ט.

[12] עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' כ'. מג"א סי' קכ"ד ס"ק י"ד. כה"ח שם ס"ק י'.

[13] שו"ע סי' קכ"ד סעי' ח'. עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' כ'.

[14] עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' כ"א. בא"ח פרשת תרומה סעי' י"ב. כה"ח סי' קכ"ד ס"ק מ"ט.

[15] שו"ע סי' ס"ו סעי' ג'. עוד יוסף חי פרשת ויחי סעי' ז'.

[16] בא"ח פרשת ויחי סעי' י"א. כה"ח סי' נ"ו ס"ק ג', ד', ה', ו'.

[17] בא"ח פרשת ויחי סעי' י"א. כה"ח סי' נ"ו ס"ק ה'.

[18] בא"ח פרשת תרומה סעי' י"א. כה"ח סי' נ"ו ס"ק ז'.

[19] עי' קשר גודל סי' ט' סעי' י"א.