שירת הים

שירת הים

פט. אמירתה בשמחה ובדיקדוק – שירת הים יאמרה בנעימה, בשמחה ובדקדוק התיבות והטעמים כאילו הוא עומד בתוך הים בשעת הנס, ויש בזה סגולה לכפרת עוונותיו[1], ובזוהר הפליג מאוד במעלת השירה[2].

צ. בשירת הים כשאומר:

• "מי כמוך"[3] הראשון ה"כף" רפויה וב"מי כּמוך" השני ה"כף" דגושה.
• וכן "ידמו כּאבן" הכף דגושה.
• יפסיק בין תיבת "במים"[4] לתיבת "אדירים" כדי שישמע שמילת "אדירים" חוזרת על המצרים.
• כשיאמר "עם זו גּאלת"[5] ידגיש את ה -ג, וכן ב"גאה גּאה"[6] ידגיש את ה -ג השנייה.
• את פסוק "ה' ימלוך לעולם ועד"[7] יאמר פעמיים מקרא ופעם תרגום[8].

צא. אמירתה בתשעה באב – מנהג הספרדים הוא שגם ביום תשעה באב אומרים שירת הים כסידרה[9].

[1] בא"ח פרשת ויגש סעי' י"ד. ציפורן שמיר סי' ב' אות כ"ד. כה"ח סי' נ"א ס"ק מ"א. ומרן הרב זצ"ל היה רגיל לומר שטוב שאדם יעבור על פירוש רש"י לשירת הים כדי שיבין את משמעות התיבות בשעת האמירה.

[2] זוהר בשלח דף נ"ד ע"ב. כה"ח סי' נ"א ס"ק מ'.

[3] שמות ט"ו, י"א.

[4] שמות ט"ו, י'.

[5] שמות ט"ו, י"ג.

[6] שמות ט"ו, א'.

[7] שמות ט"ו, י"ח. מנחת שי שם.

[8] בא"ח פרשת ויגש סעי' י"ד. כה"ח סי' נ"א ס"ק ל"ח, ל"ט.

[9] כה"ח סי' נ"א ס"ק נ"ד.