קטגוריה: דין‭ ‬היין‭ ‬והכוס‭ ‬של‭ ‬קידוש

"מודים" פה. כריעה וכוונה ב"מודים" – בברכת "מודים" צריך לכרוע כיון שכך היא דרך הודאה[1]. וכשאומר "על ניסך שבכל יום עמנו" – יכוון על הניסים

"רצה" פב. כוונה ב"רצה" – כשאומר "רצה" יכוון שהוא אותיות "צרה", ויכוון שהצרה תהפוך ל"רצה" שהוא לשון של רצון, חסד ורחמים[1]. פג. "ואשי ישראל ותפילתם"

"שומע תפילה" תפילה על הפרנסה – טוב שיתפלל בברכת "שומע תפילה" על הפרנסה. וטוב שיתוודה לפני שאומר "מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו" בזה הלשון: "רבש"ע

"צמח דוד" פ. "לישועתך קוינו כל היום" – כשאומר "כי לישועתך קוינו כל היום" יצפה לישועה באמת, והכוונה בעיקר היא על הישועה השלמה. ואם יכוון

"תשכון בתוך ירושלים" עח. "וכסא דוד עבדך" – כשאומר "וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין", יכוון שמשיח בן יוסף לא ייהרג ע"י ארמילוס הרשע, וגם

"על הצדיקים" עו. נוסח – בנוסח ברכת "על הצדיקים" אין מנהגנו להוסיף את המילים "ועל זקניהם"[1]. עז. "ושים חלקנו עימהם" – כשאומר "ושים חלקינו עימהם"

ברכת "המינים" עג. כוונה בברכה –בברכת "למינים ולמלשינים" כשאומר "וכל אויבך" יכוון על סמא"ל, וכשאומר "וכל שונאיך" יכוון על לילי"ת, שהם שני כוחות הטומאה, זכר

ברכת "השיבה" עב. כשאומר "השיבה שופְטנו" ידקדק לקרוא את האות "פא" של המילה "שופטנו" בשווא נע, דהיינו שיעצור מעט, ולא יקראנה כשווא נח[1]. [1] אחרונים.

"תקע בשופר" ע. בנוסח ברכת "תקע בשופר" יאמר: "ושא נס לקבץ גלֻיותינו", דהיינו שהלמ"ד תהיה מנוקדת בקובוץ[1]. עא. בקשה בתקע בשופר – יש נוהגים לומר

ברכת "השנים" ("ברכנו", "ברך עלינו") נ. עניינה של ברכת "השנים" – ברכת "השנים" היא ברכה שנתקנה על הפרנסה, ולכן אם צריך אדם לפרנסה טוב שיתפלל