״מודים״

"מודים"

פה. כריעה וכוונה ב"מודים" – בברכת "מודים" צריך לכרוע כיון שכך היא דרך הודאה[1]. וכשאומר "על ניסך שבכל יום עמנו" – יכוון על הניסים הגלויים הנראים לעין. וכשאומר "על נפלאותיך" – יכוון על הניסים הנעלמים מאיתנו, שהרי "אין בעל הנס מכיר בנסו", והם מתרחשים בכל עת[2].

פו. בברכת "מודים" יכוון על חיינו המסורים בידיו ולא ביד צבא השמים, ואין אנו נתונים תחת המזלות, אלא ה' משגיח עלינו ומחיה אותנו בעצמו בכל רגע ורגע, וההודאה היא כמו שכתוב[3]: "כל הנשמה תהלל י -ה", שעל כל נשימה ונשימה צריך להודות לה'[4]. וכשאומר "ערב ובוקר וצהרים" יכוון שצריכים להודות ערב ובוקר וצהרים, ולא על הטובות שבערב בבוקר וצהרים כי טובותיו הם כל הזמן[5].

[1] שו"ע סי' קכ"א. עוד יוסף חי פרשת בשלח סעי' י"ט.

[2] עוד יוסף חי פרשת בשלח סעי' ט"ו.

[3] תהלים ק"ן, ו'.

[4] עוד יוסף חי פרשת בשלח סעי' י"ט.

[5] בא"ח פרשת בשלח סעי' כ"ב.