קטגוריה: הלכות ארבעת המינים

מניין

מניין לז. כשאין מניין בבית הכנסת אינם רשאים לומר שלוש עשרה מידות בדרך תפילה ובקשה, אלא רק בדרך קריאה בתורה בניגון ובטעמים, וכשאומרים "אל מלך" יאמרו רק עד "וכן כתוב בתורתך" ואחר כך יאמרו "ויעבור וכו'" בניגון ובטעמים בדרך קריאה

וידוי

ווידוי כח. אופן אמירתו – צריך לומר הוידוי בנחת, ובלב נשבר ונדכה, וישהה בין תיבה לתיבה לידע לפני מי הוא מתודה. (כה"ח קל"א אות טו"ב). כט. נוסח וידוי – יאמר האדם בוידוי את כל החטאים המוזכרים בנוסח הרגיל של "אשמנו

י"ג מידות

י"ג מידות יח. יש לעמוד באמירת "אל מלך" וי"ג מידות. הספרדים נוהגים לעמוד מהפיוט "שבט יהודה" עד "אחד הוא אלקינו", ויש מהאשכנזים שנוהגים לעמוד כל הסליחות. יט. מי שלא יכול לעמוד בסליחות, לפחות יעמוד בשעת אמירת י"ג מידות רחמים. כ.

סליחות

הנהגות חודש אלול לג. ימי רצון – ארבעים יום שמראש חודש אלול עד יום הכיפורים מסוגלים לתשובה יותר מכל ימות השנה כי הם ימי רחמים וימי רצון. ואף על פי שבכל השנה הקב"ה מקבל את בניו בתשובה, מכל מקום ימים

הנהגות חודש אלול

הנהגות חודש אלול לג. ימי רצון – ארבעים יום שמראש חודש אלול עד יום הכיפורים מסוגלים לתשובה יותר מכל ימות השנה כי הם ימי רחמים וימי רצון. ואף על פי שבכל השנה הקב"ה מקבל את בניו בתשובה, מכל מקום ימים

התרת נדרים

התרת נדרים ג. התרת נדרים באלול – נוהגים לעשות "התרת נדרים" בערב ראש חודש אלול שהוא ארבעים יום לפני יום כיפור כדי להתיר את הנדרים, שכל מי שאינו מקיים את נדריו הוא בנידוי, וכל מי שהוא בנידוי אין תפילתו מקובלת

ערב ראש חודש

חודש אלול – ערב ראש חודש חודש אלול הוא הכנה לראש השנה שהוא יום הדין, כדברי המשנה "בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון.". (ר"ה טז, א). בברייתא מובאות דעות נוספות בשאלה מתי אדם נידון. רבי יוסי אומר

הלכות ט"ו באב

ט"ו באב א. "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו, .ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור!

תענית יחיד

תענית יחיד א. כשם שמצווה על הצבור להתענות ולהתפלל על כל צרה שלא תבוא, כך מצווה על כל יחיד הנמצא בצרה להתענות ולהתפלל, כגון אדם שיש לו חולה בתוך ביתו, או שהוא תועה בדרך, או חבוש בבית האסורים שלא כדין.

שבע דנחמתא

שבע דנחמתא א. משבת שלאחר תשעה באב במשך שבע שבתות עד סוף חודש אלול, קוראים בשבת הפטרה של נחמה "ז' דנחמתא". ב. אם חל א' דראש חודש אלול בשבת, מפטירין "עניה סוערה" (שו"ע תכה סע' א), ואחר כך אומרים פסוק

דילוג לתוכן