קטגוריה: הדלקת נרות בערב יום טוב

האור הגנוז

"וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (פרק א' פסוק ד') "ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא" (רש"י) הרמב"ן הקשה על דברי רש"י, שכן לפי דבריו יש בריאה נוספת כפולה של אור, עיין בדבריו. ניתן להסביר את

אנחנו מאמינים בני מאמינים

אנחנו מאמינים בני מאמינים שיש בורא לעולם והוא ברא אותו בששת ימי בראשית. מטרת בריאת העולם הייתה לצרכנו, כדי להטיב עימנו, כדי שנוכל לקיים מצוות ולקבל שכר, וגם כדי שתהיה לנו ארץ ישראל שהיא במרכזו של כל העולם, והשפע והברכה

מאה ברכות ותשעים אמנים

מאה ברכות ותשעים אמנים יב. מאה ברכות – דוד המלך תיקן שאדם צריך לברך מאה ברכות בכל יום ולכן חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום. ובשבת ויו"ט שמברכים רק ז' ברכות בעמידה – ישתדל להשלים מאה ברכות באכילת מיני

כוונת הברכות

כוונת הברכות א. כוונה בברכה – צריך להיזהר מאוד באמירת הברכות שידע איזו ברכה הוא צריך לברך ומהו סיום הברכה שצריך לסיים בה, כיון שיש מי שאומר שאם בעת שאמר את המילים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם" היה בדעתו

לבישת הבגדים והנהגת האדם בלבוש

לבישת הבגדים והנהגת האדם בלבוש א. עמידה לפני ה' – "שיויתי ה' לנגדי תמיד"[1] הוא כלל גדול בתורה, ועניינו הוא שלא יסיח אדם דעתו מפחד ה' ומהדר גאונו, ושישים אל ליבו תמיד שהוא יתברך "מלא כל הארץ כבודו"[2]. כי אין

נטילה וברכה

נטילה וברכה לה. הברכה – הנכנס לבית הכסא ועשה צרכיו בין גדולים ובין קטנים – צריך לברך ברכת "אשר יצר" שתקנוה אנשי כנסת הגדולה[1]. וחיובה של ברכה זו הוא בין לאנשים ובין לנשים[2]. ויזהרו שלא לדלג אפילו מילה אחת כיון

דיבור והרהור בבית הכסא

דיבור והרהור בבית הכסא כו. איסור דיבור בבית הכסא – יזהר שלא ידבר בבית הכסא אפילו דיבור של חול ואפילו תיבה אחת, אבל לנחור – מותר[1]. ואם יש הכרח וצורך גדול – מותר לדבר כל עוד שלא ניפנה, אך מעת

קינוח

קינוח כא. הקפדה בקינוח – צריך להקפיד לקנח את עצמו היטב, כיון שצואה שנמצאת ב"פי הטבעת" מעכבת את התפילה, ויש אומרים שצריך לחזור ולהתפלל. ולא יקנח בדבר קשה או בנייר קשה או עבה כיון שזה מזיק לאדם, אלא יקנח בדבר

צניעות

צניעות  ז. צנעה – כשמתפנה יסגור את דלת בית הכסא אפילו אם מתפנה בלילה משום צניעות, כי יש אומרים שצניעות היא מדאורייתא, ויש אומרים שצניעות היא אזהרת חז"ל והיא מידה טובה שנשתבחו בה ישראל – לכן יזהר בזה מאוד[1], ולא

דברים הנאמרים לפני הכניסה לבית הכסא

דברים הנאמרים לפני הכניסה לבית הכסא ה. אמירת "התכבדו מכובדים" – חסידים הראשונים קודם שהיו נכנסים לבית הכסא היו אומרים: "התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון, שמרוני שמרוני, עזרוני עזרוני, המתינו לי עד שאכנס ואצא, שכן דרכם של בני אדם". ובימינו

דילוג לתוכן