קטגוריה: יום טוב

הפסקות בק"ש וברכותיה  ק. לעלות לס"ת – אם נמצא בברכות ק"ש וקראוהו לעלות לספר תורה, ישתדל לסיים את הברכה שנמצא בה כך שיהיה "בין הפרקים" ואח"כ יעלה לס"ת, ואם לא הספיק לסיים את הברכה – אם קראוהו בשמו יעלה לתורה,

רמ"ח תיבות צה. חשבון רמ"ח – צריך להשלים בקריאת שמע רמ"ח תיבות, ובק"ש עצמה יש רמ"ה תיבות, וכדי להשלים רמ"ח כנגד אבריו של אדם, חוזר הש"ץ בסיום ואומר בקול רם: "ה' אלוקיכם אמת". וכך הוא החשבון: פסוק "שמע ישראל" וכו'

פרשת ציצית צ. אחיזת הציציות – כשיגיע לפרשת ציצית, ייקח את חוטי הציצית שבארבעת הכנפות ביד ימין, ואת שורשיהם ביד שמאל ויניחם כנגד ליבו[1]. צא. העברתם על עיניו ונישוקם – כשקורא פרשת ציצית יסתכל בציציות שבידיו, וכשיגיע ל"וראיתם אותו" יעבירם

פסוק "שמע ישראל", "ברוך שם" והפרשיות נ. עצימת העיניים – כשקורא פסוק ראשון של "שמע ישראל" וכו' ופסוק "ברוך שם" וכו' יעצום את עיניו, ויכסם בטלית, ויאחז אותה בידו הימנית. והסיבה לכך היא שלא יסתכל בדבר שימנע ממנו לכוון, וגם

קריאת שמע לט. כוונת הקריאה – קודם שקורא קריאת שמע יכוון לקיים מצוות עשה שציוונו ה' יתברך לקרוא ק"ש פעמיים ביום, שנאמר[1]: "ודברת בם וכו' בשכבך ובקומך". ויכוון לקיים מצוות עשה לייחד את ה'[2]. מ. אופן הקריאה – יקרא ק"ש

ברכה שאחרי קריאת שמע ל. "אמת ויציב", "אמת ואמונה" – מי שלא אמר "אמת ויציב" שחרית ו"אמת ואמונה" ערבית – לא יצא ידי חובת המצווה כתקנה[1]. לא. השבח של "אמת ויציב" הוא שבח גדול ונורא ולכן ידקדק לאומרו מילה במילה[2].

ברכה שנייה לפני קריאת שמע  כד. נוסח הברכה – בברכה שנייה של קריאת שמע צריך לומר: "אהבת עולם" ולא "אהבה רבה", בין בברכת קריאת שמע של שחרית ובין בברכת קריאת שמע של ערבית[1]. כה .בברכה יאמר נוסח: "והאר עינינו בתורתך

קדושת "יוצר" יח. בישיבה – קדושת "יוצר" צריך לאומרה בישיבה, ואם היה עומד – ישב[1]. יט. אמירתה יחד – נוהגים שכל הציבור יאמרו את קדושת "יוצר" יחד, לכן ימתינו לחזן לפני קדושה זו[2]. כ. מתפלל יחיד – גם המתפלל יחידי

ברכה ראשונה לפני קריאת שמע יג. נשיקת תפילין של יד – כשיתחיל בברכת "יוצר אור" ימשמש בתפילין של יד בלבד, ולא בתפילין של ראש וינשקם. ולא יסיר את ידו עד שיאמר "ובורא חושך"[1]. יד. מי שנוהג להניח את ידו על

זמן קריאת שמע א. תחילת הזמן – תחילת זמן קריאת שמע הוא בעלות השחר, ועשו חז"ל סייג ואמרו שיקרא קריאת שמע מזמן שיוכל לראות את חברו הרגיל עמו קצת, במרחק ארבע אמות ויכירהו[1] (ועיין לעיל בהלכות ציצית פ"ז סעי' מ"ח