הפסקות בק״ש וברכותיה

הפסקות בק"ש וברכותיה 

ק. לעלות לס"ת – אם נמצא בברכות ק"ש וקראוהו לעלות לספר תורה, ישתדל לסיים את הברכה שנמצא בה כך שיהיה "בין הפרקים" ואח"כ יעלה לס"ת, ואם לא הספיק לסיים את הברכה – אם קראוהו בשמו יעלה לתורה, ויקרא עם החזן בלחש, אך לא יאמר לאחר מכן לחזן שיעשה "מי שברך" או "השכבה". וכשיחזור לתפילתו – אם היה בברכת "אהבת עולם" או "אמת ויציב" יחזור לתחילת הברכה, ואם היה בברכת "יוצר אור", שבתחילת הברכה יש שם ומלכות, לא יתחיל מתחילת הברכה כדי שלא יזכיר שם ה' לבטלה, אלא יתחיל מתחילת העניין, כדי שיהיו הדברים כסידרם[1].

קא. הפסק באמצע הברכה – ההיתר להפסיק הוא דווקא כשנמצא בתוך הברכה, אבל אם אמר: "ברוך אתה ה'" – יגמור קודם את הברכה ואח"כ יענה[2].

קב. דברים שבקדושה – אם נמצא בברכות קריאת שמע ואפילו באמצע הפרק –

• מפסיק לקדיש, קדושה ו"ברכו", בין של ס"ת ובין של תפילה.
• בקדושה יענה רק בשני הפסוקים הראשונים (דהיינו "קדוש קדוש קדוש" וכו' ו"ברוך כבוד ה'" וכו'), אבל את הפסוק "ימלוך ה'" וכו' – יהרהר.
• בקדיש יענה רק על חמישה אמנים ראשונים ולא יותר, ויענה: "אמן יהא שמיה רבא" וכו' עד "דאמירן בעלמא" דהיינו כ"ח תיבות.
• ב"מודים" יענה רק ג' תיבות של "מודים אנחנו לך".
• לא יענה אמן על הברכות ואפילו של "הא -ל הקדוש" ו"שומע תפילה".
• וכן לא יענה אמן שאחר ברכות קריאת שמע, וכל שכן שלא יענה "ברוך הוא וברוך שמו"[3].

קג. בין הפרקים – אלו הם בין הפרקים: בין ברכת "יוצר" ל"אהבת עולם", בין "אהבת עולם" ל"שמע", בין "שמע" ל"והיה אם שמוע", בין "והיה אם שמוע" ל"ויאמר", אבל בין "ויאמר" ל"אמת ויציב" לא נקרא בין הפרקים ולכן לא יפסיק שם, שלא יפסיק בין "ה' אלקיכם" ל"אמת"[4].

קד. עיטוף בטלית – אם התחיל להתפלל בלי טלית (כגון בשבת וכדו'), והביאו לו טלית בין הפרקים או באמצע הפרק – יתעטף בטלית אך לא יברך, ואחר העמידה ימשמש בציציות ויברך[5].

קה. הנחת תפילין – אם התחיל להתפלל בלי תפילין, והביאו לו תפילין – ימתין עד "בין הפרקים" ויברך עליהם ויניחם, ואם נמצא באמצע ק"ש יברך ויניחם ויחזור לקרוא ק"ש מתחילתה, כיון שאם קורא קריאת שמע בלי תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו[6].

קו. טלית ותפילין בין ק"ש לתפילת י"ח – אם התחיל להתפלל בלי טלית ותפילין והביאו לו טלית ותפילין בין "גאל ישראל" ל"עמידה" – יניח רק את התפילין ולא יברך עליהם, ולאחר תפילת העמידה יתעטף בטלית ויברך עליה ואח"כ יברך על התפילין. וטוב שיסירם קודם ויניחם לאחר שמתעטף בטלית ואם קשה לו יחצוץ בין התפילין לבשרו, יתעטף בטלית, ואח"כ יברך על התפילין ויסיר את החציצה[7]. ואם לא אמר "גאל ישראל" והוא נמצא ב"תהילות לא -ל עליון" וכו' או ב"שירה חדשה" וכו' – יתעטף בטלית ויניח תפילין בלי ברכה, ויברך עליהם אחרי תפילת העמידה120.

קז. הפסק באמצע ק"ש – אם נמצא באמצע קריאת שמע ואפילו באמצע הפרק או באמצע הפסוק, ושומע דבר שבקדושה יענה כדלעיל סעי' ק"א-ק"ג, ואח"כ יחזור לתחילת הפסוק שהיה בו, ואם הפסיק באמצע עניין – יחזור לתחילת אותו העניין[8].

קח. עליה לתורה בק"ש – אם נמצא באמצע ק"ש וקראוהו לעלות לספר תורה בשמו – יש אומרים שלא יעלה אלא אם יכול לגמור ק"ש כולה ולהתחיל "אמת ויציב" עד "הדבר הזה עלינו", ויש אומרים שאם יכול למהר ולהגיע לבין הפרקים – ימהר ויגיע ויעלה לתורה ויכול לקרוא עם החזן בתורה, ואם אינו יכול – יעלה במקום שנמצא. ולמעשה יעלה אך לא יאמר לחזן שיעשה לו "מי שברך" או "השכבה"[9].

קט. בין "גאל ישראל" לתפילת י"ח – בין "גאל ישראל" לתחילת תפילת העמידה לא יפסיק, ואפילו אם מגביהים ספר תורה, לא ימתין להביט בו. ואם שמע קדיש, קדושה וכו', לא יענה ולא יפסיק אפילו בשתיקה. ולא יפסיק אפילו בעניית "אמן" על "גאל ישראל". ואם רואה שהציבור עומדים להגיע לקדיש – ימתין קודם שאומר "שירה חדשה" ויענה[10].

[1] בא"ח פרשת שמות סעי' ו'. שו"ע סי' ס"ו סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק כ"ד. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ט"ז. מעשה נסים סי' ד'.

[2] בא"ח פרשת שמות סעי' ו'.

[3] שו"ע סי' ס"ו סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק ט"ז-כ"ג וסי' נ"ט ס"ק כ"ו. בא"ח פרשת שמות סעי' ו'.

[4] שו"ע סי' ס"ו סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק כ"ח. בא"ח פרשת וארא סעי' י"ט.

[5] תשובות הרמב"ם החדשות סי' ק"פ.

[6] בא"ח פרשת וארא סעי' י"ט. בית יוסף סי' ס"ו. שו"ע שם סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק י"ד, ט"ו.

[7] שו"ע סי' ס"ו סעי' ח'. כה"ח שם ס"ק ל"ז.

[8] בא"ח פרשת וארא סעי' ו'.

[9] שו"ע סי' ס"ו סעי' ד'. כה"ח ס"ק כ"ד, כ"ו. בא"ח פרשת וארא סעי' כ'. בא"ח פרשת שמות סעי' ו'. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ט"ז. מעשה נסים סי' ד'.

[10] שו"ע סי'  ס"ו סעי' ז' וסי' קי"א סעי' א'. כה"ח סי' ס"ו ס"ק ט"ל. בא"ח פרשת שמות סעי' ט'.