כהן שאיחר לתפילה

כהן שאיחר לתפילה

סט. לאחר סיום "רצה" – אם נכנס הכהן לבית הכנסת לאחר שסיים הש"ץ את ברכת "רצה" (דהיינו שכבר חתם: "המחזיר שכינתו לציון") – לא יעלה לדוכן[1].

ע. עקר רגליו מביתו – אם הכהן יצא מביתו בדרך לביהכ"נ סתם ונכנס לבית הכנסת ומצא שהש"ץ בסוף ברכת "רצה" – לא יעלה לדוכן כיון שכשעקר רגליו בביתו לא הייתה דעתו לעלות לדוכן. אמנם אם כבר ביציאתו מביתו חשב לעלות לדוכן – רשאי לעלות אפילו אם נכנס לבית הכנסת לאחר שסיים הש"ץ ברכת "רצה"[2], ואפילו אם המרחק מביתו לבית הכנסת רב[3]. ואם היה מחוץ לבית הכנסת ושמע שהש"ץ הגיע ל"רצה" – טוב שיעמוד ויתחיל להתקדם לכיוון הדוכן על דעת לשאת שם את כפיו. ובדיעבד אם לא עמד אלא רק חשב בדעתו לעלות לדוכן – רשאי לשאת את כפיו[4].

עא. כשיעבור זמן תפילה – אם הכהן עדיין לא התפלל ונכנס לבית הכנסת וראה שהציבור הגיעו לברכת כהנים, וחושש שאם יישא את כפיו יעבור זמן תפילה – לא יישא את כפיו אלא יתפלל. אבל אם קראו לו לעלות לדוכן – יעלה, אפילו אם יעבור זמן התפילה, כיון שחיוב התפילה הוא מדרבנן, וחיוב ברכת הכהנים אם קראו לו הוא מהתורה[5].

עב. כשיעבור זמן ק"ש – אם הכהן חושש שבגלל שישא את כפיו יעבור זמן ק"ש – רשאי לקרוא ק"ש בלי ברכותיה ואח"כ לישא את כפיו, ואם אין לו זמן לקרוא את כל הק"ש – יקרא פסוק ראשון בלבד[6].

עג. הקדמת תפילה לנשיאת כפיים – אם הכהן עדיין לא התפלל, ויש לו זמן גם לשאת את כפיו וגם להתפלל – יישא את כפיו ואח"כ יתפלל, אפילו אם לא קראו לו לעלות[7]. אמנם טוב שהכהן יקדים לבוא לבית הכנסת כדי שיברך ברכת כהנים במקומה[8].

עד. כהן שנמצא בק"ש – אם היה הכהן בברכות קריאת שמע ורואה שהש"ץ מגיע לברכת כהנים – לא יתחיל לקרוא קריאת שמע אלא ימתין (הכהן) בין ברכה לברכה וישא את כפיו בין הפרקים[9].

עה. אם הכהן נמצא בקריאת שמע ורואה שהש"ץ מגיע לברכת כהנים, אם יכול לגמור את כל הקריאת שמע עד שהש"ץ יגיע לברכת כהנים – יישא את כפיו אפילו אם צריך לסיים את קריאתו תוך כדי הליכה לדוכן, ובלבד שיעקור רגליו ב"רצה"[10].

עו. אם במקרה הנ"ל לא יכול הכהן לגמור את כל הק"ש אפילו אם ימשיך לאומרה תוך כדי הליכתו – יתחיל לעקור את רגליו קודם שיגיע הש"ץ ל"המחזיר שכינתו לציון" ויסיים את הפרשה שעומד בה, ויברך ברכת כהנים בין הפרקים של ק"ש, ולאחר גמר ברכת הכהנים יסיים את קריאת שמע מהמקום אליו הגיע[11]. ואם הוא רואה שלא יספיק להגיע לבין הפרקים – יסיים את הפסוק אפילו שהוא באמצע ק"ש ויישא את כפיו ובלבד שלא יפסיק בפסוק הראשון ("שמע ישראל" וכו') וב"ברוך שם" וכו'[12].

עז. כהן שנמצא בתפילת י"ח – אם הכהן היה עומד בתפילת לחש ואמרו לו לעלות – יש אומרים שאפילו אם הוא נמצא באמצע התפילה יפסיק, יעקור את רגליו ויישא את כפיו[13], ויש אומרים שלא יישא את כפיו אלא אם אמרו לו לעלות ועקר את רגליו בברכת "רצה", והגיע ל"הטוב שמך ולך נאה להודות" יחד עם הש"ץ, וכן נוהגים[14].

[1] בא"ח פרשת תצוה סעי' ט'. כה"ח סי' קכ"ח ס"ק נ"ה.

[2] בא"ח פרשת תצוה סעי' ט'. כה"ח סי' קכ"ח ס"ק נ"ד. משנ"ב שם ס"ק כ"ח.

[3] כה"ח סי' קכ"ח ס"ק נ"ד. משנ"ב שם ס"ק כ"ח.

[4] כה"ח סי' קכ"ח ס"ק נ"ד. אחרונים.

[5] בא"ח פרשת תצוה סעי' כ'. כה"ח סי' קכ"ח ס"ק קס"ה. משנ"ב שם ס"ק ק"ז.

[6] כה"ח סי' קכ"ח ס"ק קס"ה. משנ"ב שם ס"ק ק"ז.

[7] שו"ע סי' קכ"ח סעי' כ"ט. בא"ח פרשת תצוה סעי' כ'.

[8] כה"ח סי' קכ"ח ס"ק קס"ו.

[9] בא"ח פרשת תצוה סעי' כ"א.

[10] בא"ח פרשת תצוה סעי' כ"א. שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ד'.

[11] שם.

[12] שו"ע סי' ס"ו סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק כ"ו.

[13] מג"א סי' קכ"ח ס"ק מ'.