סדר היום בראש השנה
א. סעודה – בצאתו מבית הכנסת ילך אדם לביתו שמח וטוב לב בבטחון כי שמע ה' קול תפילתנו ותקיעותינו ברחמים. ואוכלין ושותין כיד ה' הטובה, ומכל מקום יזהרו שלא לאכול אכילה גסה. "שלא יאכלו כל שובעם למען לא יקלו ראש, ותהיה יראת ה' על פניהם".
ב. לא ישתו בסעודת ראש השנה קוניאק, ויסקי וכד', אבל טוב לקדש על יין שערב לו שנאמר: "ושתו ממתקים". וגם ביין זה יזהר שלא יבוא ח"ו לידי שכרות. (ועיין מגיד מישרים סוף פרשת נצבים).
ג. טוב ללמוד תורה על השלחן, והטוב ללמוד פרק ממסכת ראש השנה בכל ארוחה.
ד. משלוח מנות – ביום זה טוב לשלוח אוכל למי שאין לו, כמו שכתוב בפסוק "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו, כי חדות ה' היא מעזכם". (נחמיה ח י).
ה. תענית – יש אומרים שמצווה להתענות בראש השנה, ויש אומרים שרק אם רואה בעצמו שצריך להתענות בראש השנה – יתענה. אולם דעת השו"ע שאין מתענים בראש השנה.
ו. מי שנהג לצום בראש השנה, חייב להמשיך במנהגו. ואם רוצה להפסיק צריך "התרת נדרים". ומי שהתענה "תענית חלום" ביום א' של ראש השנה חייב תמיד לצום יומיים, ואם צם פעם אחת רק ביום השני – יצום תמיד רק ביום השני. ולכן טוב שמי שחייב לצום בראש השנה תענית חלום, יעשה תנאי שצם רק באותו יום ולא כל ראש השנה. ואעפ"כ ילך לחכם להתיר נדרו. (עיין שו"ע שם והחונים עליו).
ז. להאריך בתפילה – אין להאריך בתפילה יותר מחצות היום. ומכל שכן כשחל ראש השנה בשבת, כיון שאסור להתענות וצריך לאכול סעודה שניה של שבת קודם חצות היום. (עיין ב"י תקצז ס"ק ג. שו"ע שם סע' ב. כה"ח שם ס"ק ג, ד. ועיין חכמת שלמה שם, גר"א שם, כה"ח ס"ק א', ט"ז שם ס"ק א', ערוך השולחן סימן רפ"ח סעי' ב').
ח. שינה ביום – נוהגים שלא לישון ביום ראש השנה משעת זריחת החמה, שלא יהיה נידון בשעה שהוא ישן ומזלו ישן עימו. ובמיוחד יש להקפיד שלא להתנמנם בעת התפילה. (רמ"א תקפג סע' ב כה"ח ס"ק לה לו).
ט. אדם שיושב ובטל או ח"ו עוסק בשחוק ליצנות ולשון הרע גרוע מישן – ועדיף שישן ולא יעשה כדברים הללו. (כה"ח ס"ק לז).
י. תהילים – נוהגים לקרוא תהילים ביום ראש השנה. ויש הנוהגים לקרוא את התהילים פעמים שהם שלוש מאות פרקים כמנין "כפר". (כה"ח שם ס"ק לח).
יא. אדרא – יש נוהגים לקרוא "אדרא רבה" ביום הראשון ו"אדרא זוטא" ביום השני. ויזהרו מאוד שלא לדבר דברים בטלים וליצנות ביום זה, שלא יצא שכרם בהפסד. "כי קדוש היום לאדוננו".
יב. מנחה בשבת – אם חל ראש השנה בשבת, יזהרו להתפלל מנחה ולומר "תשליך" מוקדם כדי שיספיקו לאכול סעודה שלישית מבעוד יום, שהרי אוכלים סעודה שלישית רק אחרי מנחה.
יג. מנהג ירושלים וכן מנהג ישיבת בית-אל שאין אומרים "צדקתך" בראש השנה שחל בשבת אלא אומרים "יהי שם וכו'". (עיין שו"ע ורמ"א סי' תקצ"ח סע' א, כה"ח ס"ק א, נתיבי עם אות ה').
יד. סעודה שלישית – כשאוכל סעודה שלישית בשת ראש השנה יזהר שלא לאכול יותר מדי כדי שיוכל לאכול לתאבון בליל יום טוב שני. וכשמגיע שעתים וחצי קודם השקיעה יאכל לפחות כזית. (כשלושים גרם) לחם. אך לא יאכל יותר משישים גרם לחם. (עיין סי' רצ"א ס"ק א').
