פת לתוך מרק
מו אין לתת פת שהיא דבר אפוי לתוך מרק רותח שיד סולדת בו, מכיון שיש בכך משום בישול, ויש בישול אחר אפיה.
פת לכלי שני
מז יש אוסרים לתת פת, אפילו לתוך כלי שני, משום חשש שהפת היא מקלי הבישול, ויש חולקים. ולכתחילה ראוי להחמיר.
פת יבשה
מח אסור להניח פת יבשה על האש [ואפילו ע"ג סיר וכדו'] כדי שתתחמם ותתרכך, ולמרות שאין אפיה אחר אפיה, בפת יבשה – הדבר אסור, משום שפת יבשה נתקנת ומוכשרת לאכילה ע"י חימום זה.
מט אסור להניח פת [לחם או חלה] בתנור או על גבי פלטה וכדו' [ואפילו על גבי סיר וכדו'] כדי לייבשה ולעשותה "צנימים". אמנם, מותר להניח פת קפואה על המיחם שעל האש [מיחם שעל הפלטה וכדו'] כדי שתפשיר.
לחם שהוצא מהמקפיא
נ לחם שהוצא מהמקפיא ויש עליו קרח – אסור לו להניח את הלחם על אש מכוסה או על הפלטה וכדו'. וכן אסור להניחו בכל מקום שבו הקרח יוכל להתחמם לחום שהיד סולדת בו.
שקדי מרק
נא ישנם שני סוגי שקדי מרק: א. מטוגנים בשמן. ב. אפויים.
שקדי מרק מטוגנים בשמן עמוק – אנו נוקטים שטיגון בשמן נחשב "בישול". ולכן, שקדי מרק שטוגנו בשמן נחשבים מבושלים ומותר להכניסם למרק רותח [אפילו בכלי ראשון שאינו על האש], שהרי אין בישול אחר בישול [מכל מקום, רצוי להימנע אף מלערות עליהם מים רותחים ישירות מן המיחם, למרות שמן הדין מותר].
שקדי מרק אפויים – אסור להכניס שקדי מרק אפויים למרק רותח בכלי ראשון [מרק שבסיר], וכמו כן אסור לערות על שקדי מרק אפויים מים רותחים, מכלי ראשון שיד סולדת בו [ישירות מן הסיר או אפילו בעזרת מצקת], משום שבכך הם מתבשלים, ויש בישול אחר אפיה. וכן, אסור להכניס שקדי מרק אפויים למרק רותח שיד סולדת בו, אפילו אם המרק נמצא בכלי שני, ויש מקילים בכלי שני. דין זה הוא גם בלחם יבש, כיון שהוא אפוי. ולמעשה – ראוי להחמיר גם בכלי שני אם היד סולדת בו.
שקדי מרק למתארח
נב המתארח בבית אחרים והגישו לו מרק חם שהיד סולדת בו ובו שקדי מרק – אינו צריך לשאול ממה עשויים השקדי מרק, מכיון שגם אם שקדי מרק אלה אפויים, יש מי שאומר שדין בישול אחר אפיה כדין בישול אחר בישול, ומותר.
ביסקוויטים וכדו' במים חמים
נג אסור לתת ביסקוויטים, מציות וכיו"ב בתוך מים רותחים שבכלי ראשון אף שאינו על האש (אפילו בשביל תינוק או זקן שקשה להם ללועסם), וראוי להחמיר גם בכלי שני (כגון כוס תה וכדו') שהיד סולדת בהם. אבל מותר לכתחילה ליתנם בכוס קפה או תה חם בחום הנמוך משיעור יד סולדת בו, וכל שכן שמותר לתתם במים קרים [כמו כן, מותר לפוררם בידיים, משום שאין טוחן אחר טוחן].
נד מאכלים המטוגנים בשמן עמוק – דינם כדין מאכלים מבושלים ומותר לתנם במים רותחים שבכלי ראשון שאינו על האש.
