הגסה על האש
לג אסור להגיס בסיר מבושל כל צרכו המונח על האש.
הוצאת מאכל מסיר
לד אם רוצה להוציא חלק מהמאכל שנמצא בסיר שמבושל כל צורכו ואין צורך גדול – יש להמתין עד להורדת הסיר מן האש. אמנם, כשיש צורך גדול [כגון: כשהאדם רעב ואינו יכול להמתין לאורחים האמורים לבא מאוחר יותר] – מותר להוציא אוכל מתוך הסיר, אפילו שהוא על האש, כיון שיש בזה משום "עונג שבת", ובתנאי שהאוכל וודאי מבושל כל צרכו.
סיר מבושל כל צרכו שאינו עומד על האש
לה מותר להגיס בסיר מבושל כל צרכו שאינו עומד על האש, וקל וחומר שמותר להוציא ממנו אוכל בכף, ואפילו אם הוא רותח [שיד סולדת בו]. ויש מחמירים. ולמעשה מנהג בני אשכנז – להחמיר, ובני ספרד – להקל. והמחמיר תבוא עליו ברכה.
הוספת מים רותחים לסיר
לו אסור להוסיף מים רותחים לתוך סיר העומד על גבי האש, משני טעמים: א. משום חשש "מגיס". ב. משום חשש "בישול". אמנם מנהג בני אשכנז – להקל (באופן שאין בעיה משום דיני חזרה]. והמחמיר מבני אשכנז תבוא עליו ברכה.
הוספת מים לסיר רותח
לז מותר לאדם שרואה שתבשילו הקדיח ועומד להתייבש ולהישרף, להגביה את הסיר עם התבשיל שעומד להקדיח ולשים מתחתיו קדרה אחרת או מעין חצובה ועליו יניח את התבשיל שעומד להקדיח, ויעשה זאת ללא שהות (כך שלא ינוח מרתיחתו). באופן זה מצד אחד הסיר ישאר חם ומצד שני התבשיל לא ישרף.
ניקוב שקית מים שעם התבשיל
לח יש נוהגים להקל לשים שקית מים חמים בסיר החמין מערב-שבת, ואם רואה בשבת שחסר מים לחמין – יעשה חור בשקית בשבת כדי שהמים שבשקית יתווספו לתבשיל, אבל דעתנו להחמיר, מפני שסביר להניח שהמים שבשקית לא חמים כמו שאר התבשיל אלא מעט פחות וכשיכנסו לתבשיל יתחממו מעט יותר, וכל תוספת בישול – אסורה.