מצקת
נז נחלקו הפוסקים בדין מצקת או כף וכדו' שהכניסוה ל"כלי ראשון" והוציאו בעזרתה תבשיל שהוא חם כשיעור "יד סולדת בו". יש אומרים שדין המצקת כדין "כלי ראשון", מכיון שהייתה בתוך "כלי ראשון". ויש אומרים שדינה כדין "כלי שני", מכיון שלא באה במגע ישירות עם האש. למעשה אנו נוקטים כדעת המחמירים לומר שדינה כדין "כלי ראשון", ובפרט אם שהתה המצקת בתוך "כלי ראשון" עד שהעלה רתיחה, וכדעת המקילים להחשיבה כ"כלי שני" לעניין להחזירה לסיר עם שאר המאכל.
נח מצקת או כף וכדו' שהוכנסה ל"כלי ראשון" והוציאו בעזרתה אוכל שהוא חם כשיעור "יד סולדת בו" – אסור לתת לתוכה אוכל לא מבושל, מכיון שהיא מבשלת כ"כלי ראשון". כמו כן, אסור לערות ממנה על אוכל לא מבושל, כפי שיתבאר לקמן.
עירוי מ"כלי ראשון"
נט המערה תבשיל שהוא חם כשיעור "יד סולדת בו" ישירות מ"כלי ראשון", על מאכל לא מבושל שנמצא בכלי אחר, מבשל את אותו מאכל "כדי קליפה", דהיינו את השכבה החיצונית של המאכל במקום שבו נוגע התבשיל הרותח.
ס מאכל שאינו מבושל שעירו עליו מ"כלי ראשון" בשבת – נאסר באכילה "כדי קליפה", כדין מאכל שבושל בשבת.
עירוי ממצקת על מאכל לא מבושל
סא אסור לערות תבשיל שהוצא מ"כלי ראשון" בעזרת מצקת והוא חם כשיעור "יד סולדת בו", ישירות לתוך צלחת שיש עליה שאריות סלט לא מבושל [מפני שדין המצקת כדין "כלי ראשון", ועירוי ישירות מן המצקת הרי הוא כעירוי מ"כלי ראשון" שמבשל כדי קליפה].
סב מותר להעביר תבשיל חם כשיעור "יד סולדת בו" מן המצקת לצלחת [שתהיה "כלי שני"] ולערות מצלחת לצלחת אחרת שיש עליה סלט.
סג אסור לתת דבר מאכל שאינו מבושל תחת ברז של מיחם מים רותחים, ואם עשו כן – נאסר המאכל באכילה "כדי קליפה".
עירוי מים רותחים לתוך מעט מים
סד אסור לערות מים רותחים כשיעור "יד סולדת בו" לתוך כוס שיש בה מעט מים קרים. אמנם, מותר לתת מעט מים רותחים כנ"ל לתוך כוס שיש בה מים קרים מרובים, באופן שברור שהמים הרותחים לא יבשלו את המים הקרים.
עירוי מים קרים על גבי מים רותחים
סה אסור לערות מים קרים על מים חמים [בשיעור של "יד סולדת בו"] שבכלי ראשון, משום שהמים החמים התחתונים גוברים על הקרים העליונים ומבשלים אותם. ומכל מקום, מותר לערות מים קרים מרובים על מעט מים רותחים, באופן שברור שהקרים לא יתבשלו בחום הרותחים, ובתנאי שמערים את הקרים בהעראה אחת ולא מעט מעט. וכל זאת כדי שהמים הקרים שמערים בתחילה לא יתבשלו בחום הרותחים.
עירוי רותחים לכוס רטובה
סו הרוצה לערות מים רותחים כשיעור "יד סולדת בו" מ"כלי ראשון" לתוך כוס שיש בה מעט מים שאינם רותחים, צריך לשפוך את המים ולנער את הכוס עד שלא ייראו עליה טיפות מים בעין ואין צורך לנגבה.
צינון ביצים במים קרים
סז מותר לתת ביצים חמות בשיעור "יד סולדת בו" תחת הברז ליתן עליהם מים קרים כדי לצננן, ומותר לשים ביצים חמות כנ"ל בכלי ולערות מים קרים לתוך הכלי כדי לצננן, למרות שכתוצאה מכך המים יתחממו לחום בשיעור "יד סולדת בו". ואף למחמירים בדין גוש בכלי שני – מותר, כיון שמטרת העירוי אינו לחימום המים אלא לצינון הביצים [וכן יש המערים מים קרים על ביצה חמה כדי להקל על קילוף הביצה].
סח ביצים הנמצאות בתוך קומקום רותח וכדו' שהורד מן ה"פלטה" – מותר לערות עליהן מים קרים בכמות גדולה בבת אחת כדי לצננן, אך אסור לערות עליהן מעט מים קרים.
עירוי מכלי שני
סט דין עירוי מ"כלי שני" כדין "כלי שני" שאינו מבשל, אפילו אם התבשיל שבתוכו חם כשיעור "יד סולדת בו". ולכן מותר לערות תבשיל רותח כשיעור "יד סולדת בו" מ"כלי שני" על גבי מאכל שאינו מבושל (פרט לקלי הבישול, וכדלקמן). וכן אין בזה איסור מדין "מחזי כמבשל".
"תרמוס"
ע מים חמים הנמצאים ב"תרמוס" הרי הם "כלי שני". ולכן, גם אם מים שבתרמוס חמים כשיעור "יד סולדת בו", הרי שמותר לערות מהם על גבי מים קרים, וכן על גבי מאכל שאינו מבושל או פרי חי וכדו' (פרט לקלי הבישול, וכדלקמן).
עירוי מים קרים ל"תרמוס"
עא בהמשך לסעיף הקודם יש לציין, כי למרות שדין "תרמוס" כדין "כלי שני", עדיין חמור הוא מ"כלי שני" רגיל בכך, שאסור לערות לתוכו משקה קר (כגון חלב) אם המים שבתוכו חמים כשיעור "יד סולדת בו".
עירוי מים חמים ל"תרמוס"
עב אסור לערות מים שהם חמים כשיעור "יד סולדת בו" ישירות מן הקומקום לתוך "תרמוס" שיש בו מים אף אם הם חמים [ובוודאי כשיש בו מים קרים], מכיון שזהו כמו עירוי מ"כלי ראשון" על גבי דבר שאינו מבושל והרי הוא מבשלו.
דוגמאות ל"כלי ראשון" ו"כלי שני" בצלחת מרק
עג צלחת מרק על גבי סיר – סיר שעומד על האש ועליו מתחממת צלחת מרק שהונחה מערב שבת – הרי היא "כלי ראשון". ולכן, אסור להניח בתוכה שקדי מרק (אפויים), וגם אחרי שהורדה מן הסיר כל זמן שהיא חמה כשיעור "יד סולדת בו" (וכנ"ל יש מחמירים לאסור אף אם אין היס"ב).
עד עירוי מן הסיר לצלחת מרק אסור לערות מרק רותח כשיעור "יד סולדת בו" ישירות מן הסיר לתוך צלחת שיש בה בצל או שקדי מרק (אפויים) [שהרי זה עירוי מ"כלי ראשון" המבשל כדי קליפה].
עה עירוי במצקת לצלחת מרק – אסור ליטול מרק רותח כשיעור "יד סולדת בו" מתוך הסיר בעזרת מצקת ולערותו על גבי בצל שבצלחת [שהרי זה עירוי מ"כלי ראשון" המבשל כדי קליפה].
עו מרק הנמצא בצלחת צלחת ריקה שעירו אליה מרק ישירות מן הסיר או בעזרת מצקת – הרי היא "כלי שני", אפילו אם המרק שבה חם כשיעור "יד סולדת בו". ולכן, מותר לתת לתוכה "תבלין" שאינו מבושל.
עז מרק שעבר מכוס לצלחת – עירוי מן הסיר אל תוך כוס [או כלי אחר] וממנה אל הצלחת, נותן לצלחת דין של "כלי שלישי" שהוא קל מדין "כלי שני".
קפה ותה
עח הכנת תה וקפה בשבת[ראה בפרק נ"ג, בישול אחר בישול, סעיפים נ"ה-ע"א].
