פלטה חשמלית
ד כאמור לדעת השולחן ערוך אסור להשהות מאכל אף אם הוא מבושל כל צרכו ומצטמק ורע לו, (ועיין לעיל פרק מ"ט דיני שהייה סעיפים ד'-ו') ישירות על גבי האש בערב שבת, מדין הטמנה. לכן, כיון של"פלטה" רגילה כיום, יש דין של "אש" מגולה – אסור להשהות מאכלים ישירות על "פלטה" רגילה מערב שבת מדין "הטמנה" בדבר המוסיף הבל האסורה אף מערב שבת, שהרי "פלטה" רגילה מוסיפה "הבל".
פלטה ירושלמית
ה לנוהגים כדעת מרן השולחן ערוך ראוי מאוד להשתמש בערב שבת ב"פלטה" הנקראת: "פלטה ירושלמית", הבנויה כך שמעל סליל החשמל שמחמם את ה"פלטה" ישנו טס מנרוסטה, ומעליו בגובה אצבע ישנו כיסוי נוסף, כך שהסיר לא נוגע בגוף המתכת שמעל סליל החשמל, ובאופן זה מותר להשהות מערב שבת.
אין לו פלטה ירושלמית
ו אדם שאין לו אפשרות להשתמש ב"פלטה ירושלמית", יכול להשתמש ב"פלטה" רגילה ובלבד שיניח עליה תבנית הפוכה או רשת ברזל וכדו' ועליהם יניח את הסיר. וכשעושה באופן זה אין חיוב שהסיר יהיה רחוק מאוד מן ה"פלטה", וכשיש ביניהן אפילו סנטימטר אחד – מועיל [אמנם, לכתחילה רצוי שיהיה רחוק שני סנטימטרים, כרוחב אצבע שמשמשת בדרך-כלל כמידה]. אבל לא ישהה את הסיר על פח או אזבסט או נייר כסף וכדו' שמונחים על הפלטה, אם אין ריווח של אויר ביניהם לפלטה.
נייר כסף על הפלטה
ז ישנם מבני אשכנז הנוהגים כדעת הרמ"א, שמניחים נייר כסף כדי שפלטת שבת תחשב כאש גרופה וקטומה, ובזה יש כעין קטימה. ולכן, בני אשכנז, המשתמשים ב"פלטה רגילה" בערב שבת יצפו את הפלטה בנייר כסף, "והנח להם לישראל" וכו', (אמנם כאמור לבני ספרד ישנו איסור של הטמנה, כמבואר לעיל בסעי' ב').
שימוש בפלטה לאורח
ח המתארח במקום שבו משתמשים ב"פלטה" רגילה בלי הפרדה כנ"ל – יבקש להגביה את הסירים מעל הפלטה בעזרת רשת וכדו', ואם אינו יכול לבקש זאת ואינו חייב בכבוד מארחיו – יחמיר ולא יאכל.
אמנם, אדם המתארח אצל הוריו – יכול לסמוך על המקילים כדעת רמ"א ולאכול ממאכליהם אפילו שהשתמשו ב"פלטה" רגילה (שהונח עליה נייר כסף), מכיון שחייב בכבוד הוריו ומפני השלום.
הנחה על קרקע התנור
ט יש שנהגו להניח תבשיל מבושל כל צורכו על קרקע התנור מערב שבת. ומ"מ לבני ספרד, אין דעתנו נוחה מכך, כיון דהוי כהטמנה מצד אחד בדבר המוסיף הבל שאסורה בערב שבת, ומותר רק אם מונח באויר התנור.
סיר בישול איטי
י "סיר לבישול איטי" המורכב משני חלקים: סיר פנימי וסיר חיצוני, והסיר הפנימי מונח בתוך הסיר החיצוני, ומקור החום הוא הסיר החיצוני ובפנימי מונח האוכל – אסור להשהות בה מאכלים מערב-שבת בין לספרדים ובין לאשכנזים. טעם הדבר הוא – כיון שזוהי ממש כהטמנה בתוך הגחלים [הנמצאים מתחת לסיר ומצדדיה]. ולכן, מותר להשאיר אוכל בסיר כזה מערב-שבת אם יגביה מעט את הסיר הפנימי מהחיצוני [כגון: על-ידי שיניח ארבעה פקקים ממתכת בין הסיר הפנימי לסיר החיצוני] כך שלא יגע הסיר בדופן הסיר השני, ובאופן זה כאשר הסיר הפנימי גבוה מן החיצוני אין דין הטמנה ומותר להשהות בתוכו.
כיסוי הסירים שעל האש
יא סיר המונח על גבי אש [אפילו גרופה וקטומה ואינה נוגעת ישירות באש] – אסור לעטוף אותו בשמיכה מכל הצדדים, מכיון שזו כהטמנה בדבר המוסיף הבל (ע"י האש שלמטה). ולכן, יש להשאיר מעט רווח בין הסיר לשמיכה העוטפת אותו.
כיסוי הסיר שלא נוגע באש
יב כאשר הסיר לא נוגע באש, והכיסוי שמכסה את הסיר מוסיף הבל מחמת האש שמתחתיו לדעת האשכנזים – מותר, גם לספרדים המחמירים כדעת השלחן ערוך בהטמנה במקצת, נהגו להקל בערב שבת לכסות את מכסה הסיר בבד או מגבת מערב-שבת, אמנם בין לאשכנזים ובין לספרדים לא יכסוה מכל הצדדים, כיון שאם הסיר מכוסה מכל הצדדים [בלא רווח] הרי זו הטמנה גמורה.
הטמנה בסירים כיום
יג כיום מותקנות ידיות לכל סוגי הסירים, ולכן אין אפשרות לעטוף את הסיר מכל צדדיה, שהרי במקום הידיות נוצר מרווח, ולכן מותר לאשכנזים לעטוף את הסירים, ולא נחשב כ"הטמנה". אמנם, סיר שהתפרקו ידיותיו עלולים להגיע לידי "הטמנה", ולכן יש להיזהר שלא לעטפו מכל הצדדים, ולספרדים מותר לכסות את הסיר אם הבד או המגבת נמצאים מעל הסירים ולא נופלת על צדדי הסיר או אם יש ידיות (שאז המגבת לא נוגעת בדופן).
כיסוי הסיר בכיסוי מיוחד
יד גם לאשכנזים אסור לעטוף את הסיר בכיסוי תפור לפי מידותיו ובו מקום מיוחד לידיות באופן שהכיסוי עוטף את כל הסיר, מכיון שבאופן זה לא נשאר מרווח בין הסיר לבין הכיסוי.
