"אבינו מלכנו"

"אבינו מלכנו"

מ. זמן אמירתו – נוהגים לומר בעשרת ימי תשובה: "אבינו מלכנו" לאחר החזרה וקודם הוידוי[1].

מא. כשאין אומרים וידוי – גם בימים שאין אומרים וידוי, כגון שיש מילה או חתן בבית הכנסת – אומרים "אבינו מלכנו"[2].

מב. המתפלל ביחיד – מי שמתפלל ביחיד או מי שמתפלל בציבור, והציבור כבר אמר "אבינו מלכנו" – יכול לאומרו ביחיד[3].

מג. אמירתו בתענית ציבור – אין מנהגינו לומר "אבינו מלכינו" בתעניות ציבור, תעניות יחיד וכדו' אלא רק בעשרת ימי תשובה[4].

מד. שבת תשובה – גם בשבת תשובה אומרים "אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה (וכן במנחה בע"ש) אלא שמדלגים על לשון מחילה וסליחה[5].

[1] שו"ע סי' תקפ"ד סעי' א' ברמ"א שם.

[2] שלמי חגיגה עמ' שט"ו.

[3] כה"ח סי' תקפ"ד ס"ק י"א.

[4] אחרונים.

[5] כה"ח סי' תקפ"ד ס"ק ח'. שו"ת תורה לשמה סי' קס"א.