הקשבה בחזרה
ח. כוונה בחזרה – בשעת חזרת הש"ץ צריכים להיות בשקט, לכוון לברכותיו של הש"ץ ולענות אמן, ואם אין שם תשעה אנשים שמכוונים לברכותיו – קרובות ברכותיו להיות לבטלה, ולכן כל אחד צריך לחשוב שאין עשרה בלעדיו, כי אם כל אחד יאמר שיש עשרה בלעדיו – לא יהיה אף אחד שמכוון[1].
ט. הגבהת הקול – בשעת החזרה צריך החזן להגביה קולו מתחילת כל ברכה ועד סופה, ולא רק בסיום הברכה[2].
י. ש"ץ שקולו נמוך – יזהרו הציבור שלא ימנו ש"ץ שקולו נמוך, כיון שהעומדים רחוק ממנו לא ישמעו אותו. ואותם המעמידים ש"ץ שקולו חלש, תלויה בצווארם חטאת הציבור. ואם מינו ש"ץ כזה – צריך להעבירו, כיון שאם יצטרד, קולו לא ישמע אפילו לקרובים אליו ביותר[3].
יא. כשהיחיד ממתין לחזרה – אם היחיד סיים את תפילתו קודם שהתחיל הש"ץ את החזרה – לא ידבר ולא יתעסק בדברים אחרים אלא יעמוד בשתיקה וימתין לחזרה. וצריך להיזהר בזמן זה שלא ללמוד תורה מתוך ספר, אבל להרהר בדברי תורה – מותר[4].
יב. האזנה לש"ץ במהלך החזרה – בשעת החזרה יכוון להאזין לה מתחילתה ועד סופה. ויזהר שלא ללמוד אז וכל שכן שלא לדבר, ואם מדבר באמצע החזרה – גדול עוונו מנשוא וגוערין בו[5].
יג. עמידה בחזרה – טוב לעמוד בשעת החזרה. ואם הוא זקן או חולה או חלש או שקשה לו לעמוד או שמכוון יותר טוב כשהוא יושב – אינו צריך לעמוד[6].
[1] שו"ע סי' קכ"ד סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק כ'. בא"ח פרשת תרומה א'.
[2] בא"ח פרשת תרומה סעי' א'. כה"ח סי' קכ"ד ס"ק כ"א.
[3] בא"ח פרשת תרומה סעי' א'. כה"ח סי' קכ"ד ס"ק כ"א.
[4] בא"ח פרשת תרומה סעי' י'. כה"ח סי' קכ"ד ס"ק א' בשם גורי האר"י.
[5] שו"ע סי' קכ"ד סעי' ז'. בא"ח פרשת תרומה סעי' י'.
[6] שו"ע סי' קכ"ד סעי' ד' ברמ"א. כה"ח שם ס"ק כ"ד. בא"ח פרשת תרומה סעי' י'. אחרונים.