מזמורים שמוסיפים בשבת ויו"ט
נט. "השמים מספרים" – בשבת ויו"ט נוהגים לומר מזמור "השמים מספרים"[1] וכו', והמקובלים והמדקדקים נוהגים לומר מזמור זה גם בחול המועד, ומנהגנו לומר בחוה"מ רק מזמור "למנצח בנגינות"[2].
ס. כתבו המקובלים שבאמירת מזמור "השמים מספרים" יש סגולה נפלאה להכניע אויביו העליונים והתחתונים[3].
סא. מזמורים שמוסיפים בשבת – אותם המזמורים שמוסיפים בשבת – מעלתם חשובה מאוד, ויש בהם סודות גדולים כיון שהם מדברים מעניין מעשה בראשית שנגמר ביום השבת, ובעניין מתן תורה שהיה ביום השבת, ועוד עניינים הקשורים ליום השבת[4].
תוכנם של המזמורים הוא כדלהלן:
- "השמים מספרים"[5] – הלל על הבריאה, ושיבחה של התורה.
- "רננו צדיקים"[6] – השגחת ה' בבריאה כולה. ויש בו כ"ב פסוקים המרמזים על התורה שניתנה בכ"ב אותיות.
- "לדוד בשנותו"[7] – מזמור זה נאמר על הצלתו של דוד מידי אכיש מלך גת, ואותו מעשה היה בשבת. ובנוסף שינה אז דוד את דרכו והתנהג כמשוגע, וגם אדם בשבת משנה את מלבושו. גם במזמור זה יש כ"ב פסוקים כנ"ל.
- "תפילה למשה"[8] – נצחיות הבורא יתברך עוד קודם מעשה בראשית. אפסות האדם, וערכה של התשובה.
- "ויהי נועם"[9], ו"יושב בסתר"[10] – שיר נגד המזיקים השולטים בלילי שבת. ובגמרא[11] נקרא "שיר של פגעים", או "נגעים".
- "מזמור שירו לה'"[12] -רומז על הגאולה העתידה, ליום שכולו שבת.
- ארבע שיר המעלות[13] – מוסיפים על פי הסוד.
- "הללויה הללו את ה'"[14] -רומז על מתן תורה ועל מעשה בראשית.
- "הודו"[15] – נקרא הלל הגדול כיון שיש בו כ"ו פסוקים כנגד שם הויה, וכנגד כ"ו דורות מבריאת העולם עד מתן תורה. וגם מדובר בו על כך שהקב"ה זן את העולם בחסדו.
סב. זהירות באמירה – יש להיזהר במיוחד באמירת המזמורים: "רננו צדיקים" ו"לדוד בשנותו" כיון שמעלתם נשגבה, ואם יחסר תיבה אחת יאבד טובה רבה[16].
סג. "ויהי נועם" – בפסוק "ויהי נועם" ישנם הרבה כוונות עמוקות ונשגבות, אך צריך לכוון לפחות שתי כוונות, והם: א. אעפ"י שאין אנו יודעים לכוון בסוד המצוות והתפילות, אנחנו מתפללים שהקב"ה ישלים את כוונותינו ויעלה עלינו כאילו כיוונו בכל הכוונות הראויות לכוון, וע"י זה מעשינו למטה בקיום המצוות ובעקימת השפתיים בתפילה, יהיו יכולים לפעול את פעולתם בעולמות העליונים. ב. אם חטאנו וגרמנו לסלק את אור הקדושה שנמשכה עלינו ע"י מעשינו הטובים, הקב"ה יתקן אותנו ברחמיו ויחזור להמשיך עלינו אור הקדושה. יש הנוהגים לומר פסוק זה פעמיים כדי לכוון בשתי הכוונות הנ"ל[17].
סד. הוספת מזמור ביו"ט – נהגו בכל קהילות ישראל להוסיף ביו"ט מזמור של אותו יו"ט לפני מזמור "שירו לה'", וכן נוהגים בעיה"ק ירושלים תובב"א אעפ"י שהחסידים בבית א -ל לא נהגו לאומרו[18].
[1] תהלים י"ט.
[2] בא"ח פרשת ויגש סעי' ד'. כה"ח סי' נ' ס"ק י"א.
[3] עוד יוסף חי פרשת ויגש סעי' ג'.
[4] זוה"ק תרומה קל"ז ע"א, ויקהל קל"ו ע"ב. לבוש סי' רפ"א. אבודרהם. בא"ח פרשת ויגש סעי' ה'. עוד יוסף חי פרשת ויגש סעי' ג', ד'. אהלי יעקב עמ' ע"ח. כה"ח סי' נ' ס"ק ז'.
[5] תהלים י"ט.
[6] תהלים ל"ג.
[7] תהלים ל"ד.
[8] תהלים צ'.
[9] תהלים צ', ט"ז.
[10] תהלים צ"א.
[11] שבועות ט"ו ע"ב.
[12] תהלים צ"ח.
[13] תהלים קכ"א-קכ"ד.
[14] תהלים קל"ה.
[15] תהלים קל"ו.
[16] בא"ח פרשת ויגש סעי' ה'.
[17] בא"ח פרשת ויגש סעי' ו'. שו"ת תורה לשמה סי' תט"ז.
[18] בא"ח פרשת ויגש סעי' ו'. כה"ח סי' נ"א ס"ק נ' וסי' תפ"ח ס"ק ג'.