הבקשות שבסוף התפילה

הבקשות שבסוף התפילה פז. קודם "אלקי נצור" – קודם שאומר "אלוקי נצור" יש נוהגים לומר[1]: "שיר למעלות אשא עיני" וכו'. ויש נוהגים לומר מזמור[2] "אלוקים יחוננו" בצורת המנורה[3]. פח. "יהיו לרצון" – אעפ"י שאמר את הפסוק של "יהיו לרצון אמרי…

״מודים״

"מודים" פה. כריעה וכוונה ב"מודים" – בברכת "מודים" צריך לכרוע כיון שכך היא דרך הודאה[1]. וכשאומר "על ניסך שבכל יום עמנו" – יכוון על הניסים הגלויים הנראים לעין. וכשאומר "על נפלאותיך" – יכוון על הניסים הנעלמים מאיתנו, שהרי "אין בעל…

״רצה״

"רצה" פב. כוונה ב"רצה" – כשאומר "רצה" יכוון שהוא אותיות "צרה", ויכוון שהצרה תהפוך ל"רצה" שהוא לשון של רצון, חסד ורחמים[1]. פג. "ואשי ישראל ותפילתם" – כשאומר "ואשי ישראל ותפילתם" יכוון שנשמות הצדיקים מוקרבות על מזבח של מעלה[2]. פד. פירוש…

״שומע תפילה״

"שומע תפילה" תפילה על הפרנסה – טוב שיתפלל בברכת "שומע תפילה" על הפרנסה. וטוב שיתוודה לפני שאומר "מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו" בזה הלשון: "רבש"ע חטאתי, עוויתי, ופשעתי לפניך, יהי רצון מלפניך שתמחול ותסלח ותכפר לי על כל מה שחטאתי…

״צמח דוד״

"צמח דוד" פ. "לישועתך קוינו כל היום" – כשאומר "כי לישועתך קוינו כל היום" יצפה לישועה באמת, והכוונה בעיקר היא על הישועה השלמה. ואם יכוון בכוונה זו יוכל לענות תשובה כשיגיע לעולם האמת וישאלו אותו[1]: "ציפית לישועה?". וסגולה טובה היא…

״תשכון בתוך ירושלים״

"תשכון בתוך ירושלים" עח. "וכסא דוד עבדך" – כשאומר "וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין", יכוון שמשיח בן יוסף לא ייהרג ע"י ארמילוס הרשע, וגם יכוון שהכסא יהיה שלם[1]. עט. "בניין עולם" – כשאומר "בניין עולם" יכוון שהבית השלישי יהיה…

״על הצדיקים״

"על הצדיקים" עו. נוסח – בנוסח ברכת "על הצדיקים" אין מנהגנו להוסיף את המילים "ועל זקניהם"[1]. עז. "ושים חלקנו עימהם" – כשאומר "ושים חלקינו עימהם" יכוון שגם אם נגזר עליו, בגלל חטאיו, שיילקח ממנו חלקו בעולם הבא, שינתן אותו חלק…

ברכת ״המינים״

ברכת "המינים" עג. כוונה בברכה –בברכת "למינים ולמלשינים" כשאומר "וכל אויבך" יכוון על סמא"ל, וכשאומר "וכל שונאיך" יכוון על לילי"ת, שהם שני כוחות הטומאה, זכר ונקבה[1]. עד. נוסח בברכה – יאמר: "ומלכות הרשעה תעקר, תשבר, תכלם ותכניעם" ולא יוסיף על…

ברכת ״השיבה״

ברכת "השיבה" עב. כשאומר "השיבה שופְטנו" ידקדק לקרוא את האות "פא" של המילה "שופטנו" בשווא נע, דהיינו שיעצור מעט, ולא יקראנה כשווא נח[1]. [1] אחרונים.

דילוג לתוכן