מראש חודש אב
מראש חודש אב כה. "בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לשתמיט מיניה באב דריע מזליה" (תענית כט ב). וישתמט ממנו מראש חודש עד י' באב, ויש אומרים עד ט"ו באב (עיין בא"ח דברים א). כו. בנין – משנכנס אב, ממעטין בשמחה. אין בונין בנייה של שמחה או לצורך מותרות. אומנם משפחה שגרה בצפיפות מותר […]
מי"ז בתמוז עד תשעה באב
מי"ז בתמוז א. כיון שבשבעה עשר בתמוז התחילו צרות החורבן, לכן נוהגין קצת אבלות מיום זה עד אחר תשעה באב. ובימים אלו במיוחד ראוי לכל ירא שמים לעשות "תיקון חצות" לאחר חצות היום. (עד השקיעה). ואומרים "תיקון רחל" בלבד. (עיין כה"ח תקנא ס"ק רכא, רכב). ואין צריך לומר שטוב לעשות תיקון חצות (תיקון רחל ולאה) […]
ברית מילה בתענית
ברית מילה בתענית סא. כשחל ברית מילה בי"ז בתמוז, בי' בטבת או בצום גדליה – אין דוחים את הברית ומלים את התנוק בזמנו. סב. אם הצום נדחה ליום ראשון – יש אומרים שאבי הבן מתענה ויש אומרים שלא יתענה, ונוהגים להתענות ואת הסעודה עושים במוצאי הצום. סג. ב"ט' באב" בין שחל בזמנו ובין שנדחה ליום […]
חתן וכלה
חתן וכלה נח. חתן וכלה שחל אחד מהתעניות בתוך שבעה ימי משתה שלהם – חייבים להתענות. ואף על גב ששבעת ימי חופה הם כמו חג להם. ימים אלו הם חג פרטי שנקרא "רגל של יחיד", ו"אבלות של רבים" דוחה "רגל של יחיד". ועוד שצריכים הם לזכור את ירושלים בשמחת חתונתם ככתוב "אם לא אעלה את […]
תענית בשבת או בערב שבת
תענית בשבת או בע"ש נה. אם חלו תעניות אלו בשבת, דוחין אותן לאחר השבת כיוון שאין מקדימין פורענות. (שו"ע תקן סע' ג'). לבד מתענית אסתר שאם י"ג אדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי. (רמ"א תרפו סע' ב'). נו. אם חל עשרה בטבת בערב שבת, מתענין בו עד צאת הכוכבים כמו בכל צום רגיל, […]
הכרזה על צום
הכרזה על הצום נג. בשבת לפני י"ז בתמוז וי' בטבת מכריזים על הצום אחרי קריאת התורה לפני "אשרי" להודיע לקהל באיזה יום יחול הצום. ועל האחרים אין מודיעים כיוון שהם ידועים לכל. והחזן אומר: אחינו בית ישראל שמעו צום (לי"ז בתמוז: "הרביעי" לעשרה בטבת: "העשירי") יהיה יום פלוני יהפך אותו הקדוש ברוך הוא לששון ולשמחה […]
זמן התענית
זמן התענית מו. מותר לאכול בלילה שלפני צום גדליה, י' בטבת, תענית אסתר וי"ז בתמוז עד שיעלה עמוד השחר. והוא שלא ישן שינת קבע, אבל אם ישן שינת קבע – אסור אחר כך לאכול או לשתות. ואם אמר או חשב קודם שישן: "הריני מתכוין לאכול קודם עמוד השחר" בנוסח זה או אחר. – יכול לאכול. […]
רחיצה, סיכה, סנדל ותשמיש
רחיצה, סיכה, סנדל ותשמיש לא. רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המטה – מותרים בצום גדליה, י' בטבת, תענית אסתר וי"ז בתמוז. מי שהוא בעל נפש ואדם בריא, יחמיר בכולן כמו בתשעה באב. אך אין להחמיר בנעילת הסנדל כיוון שעלול להראות משונה בעיני הבריות. גם בתשמיש המטה אין להחמיר בליל טבילה. (ס' תקנ סימן ב. כה"ח […]
תפילות בתענית
תפילות בתענית יג. עננו – היחיד אומרו ב"שומע תפילה" וש"ץ בין "גואל ישראל" ל"רפאנו" בברכה בפני עצמה. יד. לדעת השו"ע אומר "עננו" החל מתפלת ערבית של ליל התענית, אף על פי שאוכל בלילה, אך המנהג שלא לומר "עננו" בתענית ציבור אלא בתפילת שחרית ומנחה ומכל מקום בתשעה באב שצמים מהערב נוהגים רוב הספרדים לומר "עננו" […]
