כמה סוגי מלח
עט בדין הוספת מלח לתבשיל בשבת יש לתת את הדעת לעובדה שישנם כמה סוגי מלח ולפיהן הדין משתנה בהתאם לסוג המלח בו משתמשים, כדלקמן:
- א. מלח לא מבושל – מלח המופק מחציבת אבני מלח וטחינתן, וכן מלח שמופק ממי ים שיובשו בחמה, אינו עובר תהליך של בישול.
- ב. מלח מבושל – מלח המופק מבישול או אידוי מי הים בבריכות או ייבוש מי הים בתנור.
- ג. מלח שולחני – כיום יש סוג מלח שולחני שמבעורבים בו חומרי שימור [שאינם מבושלים] כדי שלא תהיה בו רטיבות, וע"כ דינו כמלח שאינו מבושל.
מלח בכלי ראשון על האש
פ אסור לתת מלח על תבשיל הנמצא ב"כלי ראשון" כשהוא על האש [כגון: סיר מרק וכדו'], בין אם המלח מבושל ובין אם אינו מבושל.
מלח בכלי ראשון על האש – בדיעבד
פא נתנו מלח על גבי תבשיל כשהוא ב"כלי ראשון" על האש, משתנה הדין לפי מצב התבשיל: לא היה בתבשיל מלח כלל לפני כן – התבשיל נאסר. היה בתבשיל מלח לפני כן – יש לעשות שאלת חכם.
מלח ב"כלי ראשון" שאינו על האש
פב לכתחילה אין לתת מלח על גבי תבשיל הנמצא ב"כלי ראשון" גם כאשר הכלי אינו על האש, אם התבשיל חם כשיעור "יד סולדת בו", בין אם המלח מבושל ובין אם אינו מבושל.
פג אשה שרוצה למלוח תבשיל לפני הגשתו לשולחן – צריכה להיזהר לא למלוח אותו כשהוא נתון בסיר [ב"כלי ראשון"], אלא רק אחרי שהעבירה אותו לכלי ההגשה [שהוא "כלי שני"]. וצריכה להיזהר לא למלוח את התבשיל ב"כלי ראשון" גם אם התבשיל אינו חם בשיעור שהיד סולדת בו [כדי לחשוש לכתחילה להרחקה שעשו ב"כלי ראשון" כדלעיל סעיף מ"ג].
מלח בכלי ראשון שאינו על האש – בדיעבד
פד נתנו מלח על תבשיל חם כשיעור "יד סולדת בו" ב"כלי ראשון", בשעה שהכלי לא היה על האש – בדיעבד האוכל מותר אפילו אם נתנו מלח שאינו מבושל.
מלח בתבשיל בכלי שני
פה מותר לתת מלח על תבשיל הנמצא ב"כלי שני", בין אם המלח מבושל ובין אם אינו מבושל.
מלח מבושל בגוש בכלי שני
פו מותר לתת מלח מבושל על "גוש" חם כשיעור "יד סולדת בו", הנמצא ב"כלי שני".
מלח שאינו מבושל על "גוש"
פז מן הדין מותר לתת גם מלח שאינו מבושל על גבי "גוש" חם כשיעור "יד סולדת בו", הנמצא ב"כלי שני". אמנם יש מחמירים לא לתת מלח שלא בושל על "גוש" חם כשיעור "יד סולדת בו" הנמצא ב"כלי שני", מכיון שלשיטתם מלח זה מתבשל על גבי ה"גוש", והעושה כדבריהם – תבוא עליו ברכה.
