דוגמאות לבישול בחמה ותולדותיה

סיר בשמש

יד המניח סיר ובו מים תחת כיפת השמים כדי שיתחממו ישירות בחום השמש – הרי זה מבשל בחמה עצמה. ועל כן, גם אם המים יגיעו לחום כשיעור של "יד סולדת בו" – מותר לעשות כן בשבת [למרות שמים שהתחממו לחום של "יד סולדת בו" נחשבים מבושלים ונמצא שהתבשלו בחום השמש בשבת].

ביצה על הגג

טו המניח ביצה על גג רותח שהתחמם מהשמש כדי שתתבשל – הוי בישול בתולדות חמה ואסור. אבל אם מניח על גג שאינו רותח כדי שתתבשל ישירות בחום השמש – הרי זה מבשל בחמה עצמה, ומותר לעשות כן בשבת.

ביצה על גבי חול לוהט

טז המניח ביצה על גבי חול לוהט שהתחמם בחום השמש, בשבת – הרי זה מבשל בתולדות חמה. ועל כן, אסור לעשות כן בשבת.

הבערת אש בזכוכית מגדלת

יז אסור להבעיר אש על ידי ריכוז קרני השמש במקום אחד בעזרת זכוכית מגדלת. ונחלקו הדעות אם איסור זה מדאורייתא או מדרבנן. יש אומרים שאיסורו מדאורייתא, מכיון שהתוצאה הסופית היא שהובערה אש ממש וזה איסור דאורייתא [ומה שחשוב הוא שבסוף הובערה אש ולא דרך ההבערה]. ויש אומרים שאיסורו מדרבנן, מכיון שהאש הובערה על ידי זכוכית מגדלת ולא ישירות בחמה, וזה דומה לבישול בתולדות חמה האסור מדרבנן [ומה שחשוב זו דרך ההבערה].

מחלוקת זו, בין הסוברים שאסור להבעיר אש בזכוכית מגדלת מדאורייתא ובין הסוברים שזהו איסור דרבנן, הנה מחלוקת להלכה ולמעשה בכמה מצבים [כגון: עבור חולה שאין בו סכנה, שלדעת הסוברים שזהו איסור דרבנן – יהיה מותר לעשות זאת בשינוי לרפואתו, ולדעת הסוברים שזהו איסור דאורייתא – יהיה אסור, ועוד]. ומכל מקום למעשה, מכיון שמדובר בספק דאורייתא – יש להחמיר.

חמי טבריה

יח ישנה מחלוקת לגבי חמי טבריה. יש אומרים שדינם כדין תולדות חמה, ויש אומרים שדינם כדין תולדות האש [מכיון ש"חלפי אפיתחא דגיהנם"עוברים ליד פתח גיהנם]. למעשה, אנו פוסקים שדין חמי טבריה כדין תולדות חמה ואסור לבשל בהם מדרבנן.

דילוג לתוכן