סעודות יום טוב
יג. יזהר לעשות סעודת יום טוב בפת בלילה וביום. (כיון שיש ספק אם יש חיוב פת בסעודת יום טוב והרי זה ספק דאורייתא, ולחומרא) אמנם אין חובת לסעוד סעודה שלישית ביום טוב. (שו"ע תקכ"ט סעי' א' וברמ"א שם, מג"א שם ס"ק ב', ברכ"י אות ב' ועיין כה"ח ס"ק ז').
יד. לכתחילה לא יעשה את סעודות החיוב של יום טוב בעוגות בשיעור של "המוציא" ולא יסתפק בשתיית רביעית יין חוץ מהקידוש, אלא יאכל פת ממש. ויבצע על שתי ככרות כמו שבת.
טו. בתחילת סעודות החיוב של שבת ויום טוב יזהר לאכול כזית פת בזמן של לא יותר מארבע דקות. ולחם זה אפשר להטעימו בסלט וכד'. (יש אומרים שהזמן הוא שתי דקות. גם ביום חול יש להקפיד לאכול כזית בארבע דקות ובדרך כלל עושים כן בלי משים, אמנם בשבת ויו"ט צריך להיות בתחילת הסעודה וביום חול אין צורך להקפיד שיהא בתחילת הסעודה).
טז. שכח יעלה ויבא – מי ששכח לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון בליל א' של פסח או של סוכות, ונזכר קודם שפתח ב"ברוך" של ברכה רביעית, יאמר: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים". ואם חל יום טוב זה בשבת ושכח לומר "רצה" ו"יעלה ויבוא" אומר: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל והזמנים". ואחר כך ימשיך בברכה רביעית. (שו"ע סי' קפ"ח).
יז. בשאר ימים טובים שאינם גם שבת לפי השו"ע יברך ברכה זו בלי שם ומלכות. ולפי הרמ"א בכל מקרה יברך עם שם ומלכות. (כה"ח ס"ק כד').
יח. אם פתח ב"ברוך" של ברכה רביעית אינו יכול להמשיך "אשר נתן וכו'" שכבר הסיח דעתו מברכות דאוריתא של ברכת המזון. (ולדעת ה"חיי אדם" כל עוד לא התחיל בגוף הברכה ממשיך ומברך את הנוסח דלעיל ואחר כך יברך ברכה רביעית ואין אנו נוהגים כדעתו) ולכן אם שכח "רצה" בשבת או "יעלה ויבוא" בשתי הסעודות שחייב בהם ביום טוב, ליל יום טוב ראשון של סוכות ושל פסח – חוזר לתחילת ברכת המזון. בשאר סעודות ביום טוב או בראש חודש – ממשיך ומסיים ברכת המזון כדרכו ומזכיר את הבקשות של יעלה ויבוא ב"הרחמן". ולדעת הרמ"א בכל סעודות יום טוב אם התחיל "ברוך" של "הטוב והמטיב" – חוזר לראש. (עיין ב"י קפ"ח ובשו"ע ס"ק ז' בא"ח חקת כ' כא', כה"ח קפ"ח כ"ח, מאמ"ר י"ב שו"ע ר"ז ט', עיין מ"ב ס"ק כ"ג ובביאור הלכה).
