הבערה וכיבוי
כט. הבערה והעברה – אסור להדליק אש ביום טוב על ידי גפרור או מצית גז או חשמל. וכן אסור להדליק אור או כל מכשיר חשמלי ביום טוב. אמנם מותר להעביר אש ממקום למקום לצורך בישול או חימום או הדלקת סיגריה. ויזהר שלא לכבות את הקיסם שמעביר בו את האש. (בא"ח במדבר טו. שו"ת רב פעלים ב, או"ח סי' נח, נט).
ל. מותר להעביר אש בעזרת גפרור דוקא מאש קיימת, אבל אסור להדליק בגפרור על ידי חיכוך. כמו כן אסור להדליק גפרור על ידי קרובו למקור חום ככירת חשמל וכדומה, אולם מגחלת מותר. (שו"ת רב פעלים שם ועיין משנ"ב תקב ס"ק ב').
לא. מתוך שהותרו הוצאה והבערה לצורך, הותרו גם כן שלא לצורך. ולכן מותרת הוצאה והבערה שלא נעשית לצורך אכילה ובלבד שיהיה בזה צורך קצת, ולכן נוהגים להדליק נר יארצייט ביום טוב, שהוא לצורך הנשמה. (כה"ח תקמח ס"ק ד, לב). ויש בו נחת רוח לנפטרים ולהבדיל גם לחיים.
לב. מותר לעשן סיגריה ביום טוב, אמנם יש להקפיד שלא להדליק אש בגפרור, ושלא לכבות את הגפרור או את הסיגריה. (עיין כה"ח תקיא ס"ק לה. שו"ת רב פעלים ב, או"ח סי' נח).
לג. כיבוי – אסור לכבות אש ביום טוב. ואפילו יש לאדם בבית תנור מעשן – אסור לכבותו. אמנם יכול להוציאו מחוץ לבית כדי שיוכל לשהות בבית בנחת (בא"ח במדבר כה) אם לא יכול להוציא את התנור מחוץ לבית – אם אין לו בית אחר לדעת הרמ"א יכול לכבותו, ולדעת השו"ע לא יכול. (עיין לשו"ע תקיד סע' א).
לד. אסור לכבות נר או חשמל ביום טוב, אפילו לצורך הנאתו, כגון שרוצה לישון וכד'.
לה. שעון גז – מותר לכוין "שעון גז" על מנת שיכבה את הגז ביום טוב, ובלבד שעושה כן קודם שמדליק את הגז. (אחרונים). וצריך להקפיד להכניס את התקע לחשמל מערב יום טוב.
לו. גרם כיבוי – אפשר לכבות אש של גז ביום טוב על ידי "גרמא" ובלבד שלא תהא בזה הערמה. כיצד? מניחים על הגז כלי מלא מים בכדי שירתחו ויגלשו המים ותכבה האש. דבר זה מותר רק כשצריך באמת את המים לצורך קפה וכד'. (אחרונים).
לז. הנמכת אש – לגבי הנמכת אש יש להבחין בשלוש סוגי אש. א) חשמלי – תמיד אסור מדין בונה וסותר. ב) פתילה או עצים – לדעת הרמ"א מותר לצורך בישול האוכל ויש חולקים. ג) גז – מותר להנמיך אש כירים של גז לצורך בישול שהאוכל לא ישרף. (אחרונים).
לח. מותר לכסות אש בכלי או באפר אף על פי שיש חשש שהאש תכבה, ודוקא באופן שלא ודאי תכבה. (בא"ח במדבר כה).
לט. שעון שבת – ישנם שעונים מסוגים שונים, ואף שישנם סוגי שעונים ואופנים שבהם מותר לקצר או להאריך את פעולת השעון, מכיון שהרי זה "הררים התלוים בשערה" ובנקל עלול האדם לטעות ולבוא לידי איסורי דאוריתא, לא יגע אדם בשעונים אלו בשבת ויום טוב כלל. (עיין מנחת שלמה סי' י"א י"ג חזו"א ל"ח ציץ אליעזר ח"א ב', ישכיל עבדו ח"ז סי' כ"ג, אג"מ ח"ג סי' מ"א).
