עירוב תבשילין
א. כשחל יום־טוב בערב שבת, אסור לבשל בו לשבת, אלא אם כן יעשה עירוב תבשילין מערב יום־טוב. (שו"ע תקכז סע' א).
ב. טוב להכריז בבית־הכנסת בערב יום־טוב אחרי תפילת שחרית בבוקר וגם לפני תפילת המנחה שמצווה להניח עירוב. (אחרונים).
ג. גם אשה יכולה לעשות עירוב תבשילין ולברך. (שו"ת שואל ומשיב תנינא ב, סי' נה).
ד. גם מי שהניח עירוב, יקדים להכין את צרכי השבת ולא יכינם סמוך ממש לכניסת השבת. (בא"ח צו הלכות עירוב ח. ועיין למג"א בתחילת הסימן ובר"ז סעי' ח'). ובדיעבד יכול לבשל עד סמוך לחשיכה. (שו"ע, רמב"ם הלכ' יו"ט פ"ו הלכ' א'. עיין בא"ח שם אות ו' ועיין כה"ח ס"ק ד' ומש"ב ס"ק ג' ובאה"ל שם).
ה. ממה עושים עירוב – עירוב מכינים בפת ותבשיל שדרך לאוכלו עם הפת. (שם ס"ק ה'). שיעור הפת "כביצה" או יותר. (54 גרם), וטוב שיהיה ככר שלם. ושיעור התבשיל מ"כזית". (27 גרם) ומעלה. וצריך להכין תבשיל שלא יתקלקל עד השבת, ולכן נהגו להכין ביצה קשה.
ו. מי שאין תחת ידו "פת" אלא רק "תבשיל" – יעשה עירוב תבשילין על התבשיל בלבד. (שו"ע שם סע' ב).
ז. אפשר לאפות לחם מיוחד לשם "עירוב" ואם אין לו "תבשיל" אלא רק "פת" – לא יאפה ולא יבשל. (כה"ח ס"ק י"ח ומשנ"ב ס"ק ז).
ח. טוב לעטוף אותם בעטיפה מיוחדת ולהניחם במקום מיוחד שלא יבואו לאוכלם בטעות ביום טוב.
ט. הטוב ביותר לבשל תבשיל במיוחד לשם העירוב ואם לא עשה כן – יכול לעשות עירוב גם בתבשיל קנוי כגון קופסת אפונה מבושלת או קופסת סרדינים וכד' ואפילו במשהו כבוש, אך לא יעשה את העירוב משיירי תבשיל שיש בזה ביזוי מצווה. ואם אין לו משהו אחר – יעשה בשיירי תבשיל. (עיין פרש"י ביצה ט"ו ע"א ד"ה: "ועושה תבשיל", ובדף טז. בד"ה: "שולי הקדרה". שו"ע שם סע' ה'. כה"ח ס"ק ל"ח, מ"ב ס"ק כ' ועיין בב"ח).
י. סדר העירוב – ביום חמישי ערב החג יקח את הפת והתבשיל ויברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אקב"ו על מצות עירוב". ואחר כך יאמר: "בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולתקוני (ולאשחוטי) ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צורכנא, מיום טוב לשבת". וצריך שיבין מה שאומר ועל כן טוב שיחזור לומר בלשון הקודש: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולתקן (ולשחוט) ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת". (ועיין מ"ב ס"ק מ' ושעה"צ ס"ק נ"ה וכה"ח ס"ק פ"ו).
יא. יזהר לפרט המלאכות בנוסח העירוב כאמור לעיל כיון שיש מי שאומר שאם לא פירט מלאכות – לא יצא ידי חובה. (רמ"א שם סעי' כ').
יב. מותר בדיעבד להניח עירוב אפילו בין השמשות ובמקרה זה יברך בלי שם ומלכות. (כה"ח שם ס"ק י). אמנם אם התפלל ערבית של יום־טוב, ואפילו אמר רק "ברכו" ונזכר, אף־על־פי שעדיין לא שקעה השמש – אסור להניח עירוב, אלא יסמוך על העירוב של רב העיר. (בא"ח צו הלכות עירוב ד).
יג. מה עושים עם העירוב – ישמור את העירוב עד ליל שבת אחר החשיכה. ומצווה לברך על הלחם כלחם משנה בסעודת ליל שבת או בסעודת הבוקר וזריזים מקדימים. את התבשיל מהדרים לאכול בסעודה שלישית. ויש נוהגים להניחם על השולחן כלחם משנה בערב ובבוקר ואוכלים אותו בסעודה שלישית לחיבוב מצווה. (עיין מש"ב שם ס"ק מח וכה"ח קב. בא"ח שם ג).
יד. מי מניח עירוב? – מצווה על רב העיר או על גדול העיר לערב על כל בני העיר הנמצאים ועל אלה שיבואו במשך היום, או על מי שהכין עירוב ואבד לו, או ששכח להכין. הרב מזכה את עירובו לבני העיר על ידי אדם אחר, שאינו מבני ביתו, ואומר לו: "זכה בעירוב זה עבור בני העיר", והוא מגביהו טפח. ואחר כך מחזירו לרב, והרב מברך כנ"ל ומוסיף ואומר: "בדין וכו' לנא ולכל בני העיר הזאת". (שו"ע תקכז סע' ז, י, יא, יב).
טו. מצווה על כל אדם להניח עירוב בעצמו ולא לסמוך על העירוב של רב העיר. מי שאפשר לו לערב ולא מערב כיוון רוצה לסמוך על עירובו של רב העיר – נקרא פושע ואעפ"כ יוצא ידי חובה בעירובו של הרב. (שו"ע שם סע' ז ועיין כה"ח ס"ק נז ומ"ב כ"ו).
טז. אם נזכר בבית הכנסת שלא הניח עירוב תבשילין, ישאל שאלת חכם, האם יכול לעשות עירוב במקום, או יסמוך על העירוב של רב העיר. (עיין כה"ח שם ס"ק טו).
יז. אורח הסומך על שולחן מארחו ביום טוב, אין צריך להניח עירוב, ומותר לאורח לעזור בבישולים לקראת שבת וכן מותרת לאשה אורחת להדליק נרות שבת, כיון שיוצאים ידי חובה בעירוב המארח. ואם רוצה להניח עירוב בעצמו יעשה כן בלא ברכה.
יח. אורחת שאוכלת אצל אחרים ורוצה להדליק נרות שבת בביתה – תעשה עירוב תבשילין בערב יום טוב בלי ברכה. (עיין שו"ע סע' יט ולחונים עליו).
יט. מתי מניחים עירוב – לכתחילה אין לעשות עירוב ממה שכבר עירב בו ליום טוב אחר, וצריך לעשות את העירוב לכתחילה בערב יום טוב. ואפשר לעשותו גם בלילה הקודם ליום הסמוך ליום טוב שגם הוא בכלל ערב יום טוב. ואם יש חשש שמא ישכח – יעשה עירוב בלי ברכה ביום שלישי או רביעי שלפני יום טוב ואם יזכר ביום חמישי – יעשה שנית בלי ברכה. (אם בטעות אכל את העירוב בליל ערב החג – יכול לעשות עירוב עם ברכה. עיין כה"ח שם ס"ק ז' וס"ק צ"ו, מש"ב ס"ק מ"ד מ"ה).
כ. הכין עירוב מערב החג אך שכח לברך ולומר את סדר העירוב – אפשר לסמוך על המקילים שיצא ידי חובה עירוב. (אפילו אם הוא לא נמצא בעיר שיש בה רב המערב לכל בני העיר, עיין כה"ח שם ס"ק קכ"ב משם שו"ע ר"ז, ומ"ב שם ס"ק ס"ג).
