חכמה ויראת שמים

מפסוק זה יש ללמוד מוסר גדול.
אל לו לאדם להתגאות בחכמה שלו, משום שהכל – מאיתו יתברך, וכלשון הפסוק: "אשר מילאתיו רוח חכמה", וכן כתוב (דניאל ב' כ"א): "יהיב חכמתה לחכימין" (נותן חכמה לחכמים).
ועל זה אמר ירמיה הנביא (ירמיהו ט', כ"ב-כ"ג): "כֹּה אָמַר יְהוָה אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ: כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְהוָה:".
רק דבר אחד ניתן בידי האדם, והוא: יראת שמים. חובה על כל אדם להתעלות בה בכוחות עצמו!