אכילה ושתייה
א. אסור לאכול או לשתות בתשעה באב משקיעת החמה בערב תשעה באב ועד צאת הכוכבים במוצאי תשעה באב. חולה שאין בו סכנה או קטן – אינו צריך לצום.
ב. חולה – חולה האוכל בתשעה באב אינו צריך דווקא שרופא יאמר לו לאכול, אלא מי שמרגיש בעצמו חולשה ויודע שהוא חולה אף על פי שאין בו סכנה – יאכל. אך לא יאכל מעדנים או בשר ולא ישתה יין. ואם רופא יאמר לו לאכול שני תבשילין או בשר – חייב לאכול.
ג. מעוברות ומניקות – צריכות לצום בתשעה באב אפילו שמצטערות הרבה – אם לא במקום שיש לחוש לחולשה מיוחדת כדין חולה שאין בו סכנה. ודין חולה הוא שאף על פי שאין בו סכנה, יש להקל לו שלא להשלים התענית, רק יתענה איזה שעות, ומכל שכן אם הוא חלוש בטבעו. (שו"ע תקנד סע' ה).
ד. מיניקה שאין לתינוק שלה מה לאכול – צריכה לאכול. ונהגו המיניקות להתחיל את הצום עד שירגישו חולשה או חסרון חלב. (עיין ברכ"י שם).
ה. יולדת – עד ל' יום דינה כחולה שאין בה סכנה. ולאחר ל' יום דינה כמו כל אדם. ואם היא מרגישה חולשה מיוחדת – הרי היא כמו כל חולה שאף על פי שאין בו סכנה – מותר לאכול. אך אם מרגשת בעצמה שהיא בריאה לגמרי והתענית לא יזיק לה, יש לה לגמור את התענית. (עיין שו"ע תקנד סע' ו. כה"ח שם ס"ק כו-כט ומשנ"ב ס"ק יד).
ו. קטנים – עד גיל בר מצווה לא יצומו את כל צום תשעה באב – אבל צריכים לצום מספר שעות כדי להתחנך במצוות. (עיין כה"ח שם ס"ק כג).
ז. ילדים קטנים אין להאכילם מעדנים ביום זה אלא רק כדי צרכם, ויש מי שכתב להאכילם לחם ומים בלבד ולא נהגו כן. (כה"ח תקמט ס"ק ח. תקן ס"ק ט).
ח. קטנים שהגיעו לגיל שמבינים שהוא יום תשעה באב – צריך לחנכם שלא ילבשו מנעלי עור.
ט. חיילים – בכוננות מבצעית שצריכים להיות בכושר מבצעי – צריכים לאכול. חיילים שנמצאים באוהלים – ינהגו בכל מנהגי אבלות באכילה, בנעליים וכדו'.
י. אלו שצריכין לאכול בתשעה באב, אינם צריכים לאכול כמויות קטנות כמו ביום כיפור אלא יאכלו כדרכם, אמנם לא יתענגו במאכלים, אלא בכדי צורך בריאות הגוף. (עיין שו"ע תקנד סע' ה. כה"ח שם ס"ק ל).
יא. מי שאכל שלא בהיתר ביום התענית בין בשוגג בין במזיד, חייב להמשיך לצום אף על פי שאכל. (שו"ע תקס"ח סע' א'). וישאל שאלת חכם כמה תעניות עליו לצום על מנת לתקן את אשר עיוות. (עיין כה"ח תקמט ס"ק ז', כה"ח תקנ"ח ס"ק י"ב).
יב. חולה האוכל בתשעה באב אם היתה אכילתו מזמן מנחה גדולה יאמר "נחם" קודם "ותבנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו" וחותם, "ברוך אתה ה' מנחם ציון בבנין ירושלים", ולדעת השו"ע לא יאמר "נחם". (עיין שו"ע תקנז ומשנ"ב ס"ק ה וכה"ח שם ס"ק יא ולבא"ח שם כז רק אם אכל מן המנחה ולמעלה).
