"וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם:" (פרק ט"ו פס' כ"ב)
יש לרמוז בפרשה זו, שבה מתלוננים העם המים המרים, על עניין לימוד התורה.
אמרו חז"ל: "משה תיקן להם לישראל לקרות בתורה בשני וחמישי, כדי שלא יהיו שלושה ימים בלא מים, ואין מים אלא תורה (ב"ק פ"ב, ובזוה"ק שמות ס').
הנה עם ישראל רוצים לשתות מים מתוקים, אולם (ט"ו כ"ג): "ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם" – עם ישראל פונה למשה ואומר לי כי אינם מבינים את התורה, ואז (שם): "ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים". העץ – אלו תומכי התורה, כלשון הפסוק (משלי ג' י"ח): "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר".
ללמדנו שמי שתומך בלומדי התורה מתחבר אליהם, ובסופו של דבר עתיד להתחבר גם לדבי התורה עצמם. או אז תהיה לו התורה בבחינת (תהלים י"ט י"א): "מתוקים מדבש ונופת צופים".
