סיפר מרן זצ"ל:
בספרייה שלי יש בין היתר ספרים נדירים לא כ"כ מצויים, למשל – ספר חשוב מאד שנקרא "מעשה רוקח", על הרמב"ם.
גם גניבה על מנת ללמוד – אסורה!
פעם אחת התארח אצלי אדם אחד ודיברנו בדברי תורה, והראיתי לו את הספר, ואח"כ החזרתיו למקומו על המדף, אך שמתי לב כי האורח מסתכל היטב היכן אני מניח את הספר.
אמרתי בליבי: אם הוא מסתכל כך, בודאי זה מעלה חשד כלשהו, בבחינת "כבדהו וחשדהו".
אותו אורח, הלך לדרכו. אך בינתיים, מה עשיתי בכדי להקדים תרופה לחשד? לקחתי את הרמב"ם ועטפתי אותו בעטיפה הדומה לספר "מעשה רוקח" והנחתי אותו במדף, ואת הספר "מעשה רוקח" האמיתי – הנחתי במקום אחר.
האורח אמנם יצא מהבית, אך הוא המתין כשעתיים מחוץ לבית עד שעזבתי את ביתי, ואז הוא דפק על דלת ביתי והוא אמר לרבנית שהוא שכח את המטפחת שלו בחדר שישבנו. היא הזמינה אותו להכנס ולקחת, והוא ניצל זאת ונכנס לחדרי וגנב את "הספר", אבל – היה זה ספר הרמב"ם ולא מה שהוא רצה.
סיים מרן: גם גניבה על מנת ללמוד – אסורה!
