שבת שובה
כה. שבת שבתוך עשרת ימי תשובה נקראת "שבת שובה" כיוון שבשבת זו מפטירין בהושע י"ד וההפטרה פותחת במילים "שובה ישראל". ויש המכנים שבת זו "שבת תשובה" על שהיא זמן של התשובה.
כו. נוהגים שחכם הקהל דורש בשבת "שובה" בהלכות הנחוצות ובדברים המעוררים את העם. ויזהיר אותם על דברים שהם מזלזלים בהם. (עיין דרשות שנות אליהו לשבת תשובה). אך יזהר המוכיח את העם שיעשה זאת בנחת, שלא יקטרג על עם ישראל, וכל שכן שלא יזלזל בהם. וישים אל לבו כי גדעון הושיע את ישראל בזכות שאמר עליהם דברי סנגוריא. וכתוב במדרש משלי (י) : "אומר לו הקב"ה. בשעה שחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהם של ישראל". (כה"ח תרג ס"ק כג).
כז. בשבת שובה יש לקרות למפטיר אדם חשוב ובכל מקרה נוהגים שלא לקרוא לנער שיקרא הפטרה זו של "שובה ישראל". (כה"ח תרב ס"ק ט. משנ"ב ס"ק יא).
כח. יש מהאשכנזים שלא אומרים בערב שבת זו "לכה דודי".
כט. לפי מנהג הספרדים במוצאי שבת שובה אומרים ויהי נועם ולפי מנהג אשכנז אלא אם כן חל יום הכיפורים בשבת. (עיין שו"ע רצה וכה"ח ומשנ"ב שם).
