כפרות
א. נוהגים לעשות כפרות עם תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית גדולים וקטנים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבנות הבית. ולאשה מעוברת לוקחים תרנגולת אחת בשבילה, ועוד תרנגול ותרנגולת לעובר כשאין ידוע אם הוא זכר או נקבה. (עיין רמ"א תרה. כה"ח שם ס"ק ה).
ב. מי שאין ידו משגת – יכול לקחת לאשה מעוברת רק תרנגול ותרנגולת. ואם אין ידו משגת גם זה – אפשר ליקח תרנגול אחד ותרנגולת אחת לכל בני הבית. ואם אין לו או שלא מוצא מי שישחט לו כדין, או שקשה לנקות את העופות ולמולחם כדין, יכול לעשות "כפרות" על כסף שערכו כערך התרנגולים. אבל לא יקח תורים ובני יונה שהם ראויין להקרבה ויהא נראה כאילו מקדיש קדשים בחוץ, וכן יזהר שלא לומר פסוקים כגון "יושבי חושך וכו'". (עיין שו"ע תרה. כה"ח שם ס"ק ח).
ג. טוב ליקח תרנגולים לבנים, שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו". (ישעיה א יח) אך לא יחזר אחריהם יותר מדי. (עיין רמ"א תרה. כה"ח שם ס"ק כד).
ד. הנוהג לעשות כפרות בתרנגולים ורוצה לשנות ממנהגו ולעשות כפרות בכסף, צריך לעשות "התרת נדרים".
