בקשת סליחה מנפטר
כה. אם מת האיש שחטא כנגדו, טוב שיבקש מחילה לפני הקבורה, ואם לא – יביא עשרה אנשים לבית הקברות שבו קבור אותו האיש, ויחלוץ את נעליו וילך יחף מפתח בית הקברות עד קבר אותו האיש, ועומד עם אותם אנשים ליד הקבר כדי שיתפרסם העניין, ויפרט את החטא. (אם אינו בזיון למת). ויאמר: "שמעו נא רבותי כי חטאתי לאלהי ישראל ול)פלוני) זה הקבור פה, על כן אני מבקש מחילה וסליחה וכפרה מה' אלהי ישראל ומ)פלוני) זה הקבור פה על כל מה שחטאתי כנגדו". (שו"ע תרו סע' ב. כה"ח שם ס"ק מ משנ"ב ס"ק יד טו).
כו. אם קבר המת הוא רחוק יותר משלוש פרסאות ממקום שדר בו החוטא, אינו צריך לילך בעצמו לשם אלא ישלח שלוחו, והשליח יקח שם עשרה אנשים וילך על קברו ויאמר: "הנני שליח של פלוני מודה ברבים ששלחני פלוני לבקש מחילה על מה שחטא וכו'". (כה"ח תרו ס"ק מ משנ"ב ס"ק יד).
כז. אם ביזה אדם לאחר מותו, לא צריך לילך על קברו, אלא יבקש ממנו מחילה במקום שביזה אותו. ואם הוציא עליו שם רע, צריך לקבל על עצמו תשובה על שעבר חרם הקדמונים שלא להוציא שם רע על מתים, ויש אומרים שגם אם ביזה אחרי מיתה ילך על קברו. (שו"ע תרו סע' ג עיין כה"ח ס"ק לה משנ"ב ס"ק יד).
כח. החזרת גזילה ליורשים – אם אדם גזל ממון ומת הנגזל, צריך להשיב הגזילה ליורשים, וכן הדין בכל חוב. ואם אינו יודע מי היורשים, יניח את הממון בבית דין, אבל אין יכול לבקש מחילה מהיורשים על שבייש אביהם כי אין היורשים רשאים למחול על כבוד הוריהם, אלא צריך לבקש המחילה מהמת עצמו כדלעיל. (עיין כה"ח שם ס"ק לו, מא).