תשובה

א. ימי תשובה – כל הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים מיועדים לתשובה. וכל אדם מחוייב בימים אלו לשוב בתשובה שלמה לפני בא היום הגדול והנורא, שנאמר בו: "לפני ה' תטהרו". (ויקרא טז ל). ועוד אמרו נביאי ישראל: "דרשו ה' בהמצאו". (ישעיה נה ו), והסבירו חכמינו את דברי הנביאים וגילו לנו שהימים שבהם נמצא ה' קרוב אלינו, וקרוב לקבל את תשובתינו הם עשרת הימים שבין ראש שנה ליום הכיפורים לכן צריך האדם בימים אלו לפשפש במעשיו ולשוב ממעשיו הרעים. (שו"ע תרב).

ב. צריך כל אדם לשוב בתשובה על ספק עבירה יותר ממה ששב על עבירה ודאית, כיוון שבעבירה ודאית החרטה שלמה יותר ואז תשובתו יותר מקובלת. ולכן קרבן אשם תלוי צריך להיות יקר יותר מקרבן חטאת שבא על עבירה ודאית. (רמ"א תרג ונו"כ שם).

ג. כתב הרמב"ם בהל' שגגות פ"ג ה"י: "אין יום הכפורים ולא החטאת ולא האשם מכפרין אלא על השבים המאמינים בכפרתן, אבל המבעט בהן אינן מכפרין בו. כיצד? היה מבעט והביא חטאתו או אשמו והוא אומר או מחשב בלבו שאין אלו מכפרין, אף על פי שקרבו כמצותן – לא נתכפר לו". וכן המבעט ביום הכיפורים אף על פי שצם והתענה, אין יום הכיפורים מכפר לו (עיין רמ"א תרז סע' ו).

ד. הנהגות וסדר היום – ירבה כל אדם בתורה, במצוות ובצדקה בימים אלו וימעט בעסקיו. וכתב הרמ"ק ז"ל שיהיו ימים אלו כמו חול המועד, שלא יעשה בהם אלא מלאכה הכרחית. וביותר צריך האדם לתקן דברים שבינו לבין חבירו אשר עליהם אין כפרה עד שיחזיר את הגזל ואת העושק, ויפייסו שימחול לו.

ה. ראוי לאדם שיזהר במעשיו ויהדרם בימים אלו יותר טוב ממה שרגיל בכל השנה כולה, וינהג במידות טובות ובחומרות שאינו נוהג בהם כל השנה. גם אנו מבקשים מה' שיתנהג עמנו טוב יותר ממה שהתנהגנו עמו בכל השנה כולה. (עיין שו"ע תרג).

ו. לימוד מוסר – ישתדל כל אדם לקבוע לימוד בספרי מוסר בימים אלו יותר ממה שלומד כל השנה, ואז יראה כמה דברים שצריך לתקן בעצמו, וכיצד יתקן וכו'. (כה"ח תרג ס"ק י בשם הברכ"י).

ז. כתב רבי חיים ויטאל בשערי קדושה (ב, שער ד, ה) ששרשי העבירות הם "גאוה" ו"תאוה" "שיחה אסורה" ו"עצבות", ואלו אבות הטומאות, ומאבות אלו יצאו תולדות רבים. (כה"ח תרג ס"ק ז).

ח. חשבון נפש – האיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו ילבש חרדה ויתבודד בימים אלו לפחות שעה אחת כל יום כדי לבחון את דרכיו שמא יש בהם עבירות חמורות שנחשבות לו כהיתר בגלל שעשה אותם פעמים רבות, וכדברי חז"ל שהמשילו את החטא בתחילה לחוט דק שאפשר לנתקו בקלות, אך מי ששונה בחטאו מוסיף חוט על חוט עד שקשה לו להינתק מהחטא כמו שקשה לנתק עבותות של עגלה וכדברי הפסוק "וכעבות העגלה חטאה". (ישעיה ה יח). ורמז רמזו לנו במילה "עגלה" על החטאים שנראים כהיתר והם: ע ריות, ג זל ול שון ה רע. (כה"ח שם).

עריות – יבדוק ויתבונן במעשיו אם לא חטא בקירבה אסורה עם אשתו נידה או בקירבה עם בחורה רווקה שהיא תמיד נידה, או בקירבה חמורה ביותר והיא קירבה עם אשת איש. ולפעמים מוצא אדם היתר לעצמו להתחבק ולהתנשק עם קרובות משפחה וחושב שזה מותר, כי כך עושים גם אחרים ולא ידע כי זה איסור. וצריך להתרחק מסרסורי עבירה אלו שהם: הנגיעה באשה, החיבוק והנישוק, השיחה הבטלה, הצחוק והיחוד ואפילו התבוננות באשה – אסורה. וכל אלו מותרים רק לאיש עם אשתו הטהורה.

גזל – כל הלוקח מחבירו אפילו שוה פרוטה בלי רשות או שאינו משלם את חובו או שאינו משלם שכר שכיר וכדו' – עובר בגזל ועובר על איסורים אחרים, ועלול לחזור בגלגול כדי להחזיר את חובו. ואפילו גוזל פחות שמווה פרוטה. ויש אומרים שהוא חמור יותר כיון שלא עושה עליו תשובה.

לשון הרע – כל המדבר בגנות חבירו עובר על איסור לשון הרע אף על פי שאומר אמת. וחמור עוון זה מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. וכמעט כולם נכשלים בו באומרם "כלום לא עשיתי", אך באמת הוא נזק גדול עד מאוד.

ועוד ישים לב לחפש במצוות שמקיים אם עושה אותם כראוי. אם תפילתו בכוונה ובלי הפסק של שיחה בטלה. ויראה אם אינו מסיח דעתו מהתפילין בשעה שמניחם, ואם נזהר הוא בכל הלכות שבת ושלא לדבר בשבת דיבור של חול. ואם קובע עתים לתורה, ואם כל צדקה שנותן היא לשם שמים וכן על זה הדרך. (כה"ח תרג ס"ק יא).

ט. כתב החיד"א (מחזיק ברכה סי' תרג סע' ב): ראיתי אנשי מעשה שכאשר הם מתבודדים בעשרת ימי תשובה הם מפשפשים במעשיהם ורואים איפה הם צריכים ויכולים לתקן ומקבלים על עצמם תקנות כדי לא להיכשל ורושמים תקנותיהם על ספר לעצמם, ובשנה הבאה הם מתבוננים בספר זה ורואים אם הם עמדו בתקנות אלו, ואם הועיל להם – מוסיפים עליהם. ורק יזהר אדם שלא לקבל תקנות אלו על עצמו בנדר, ויתנה תנאי שאין בתקנות אלו שום סרך נדר. (כה"ח תרג ס"ק יב).

י. כבוד – לפי הכבוד וההנאה שיש לו לאדם בעולם הזה על מעשיו, מנכים לו מזכויותיו לעולם הבא. (ספר חסידים סי' פד). וכל זה במי שמגיע לו כבוד, אבל מי שמבקש כבוד יותר ממה שראוי לו – ענוש יענש. (הרב אזולאי בפירוש שם). ואם נוגע בכבוד אחרים ומתכבד בקלון חברו "אין לו חלק לעולם הבא". ולכן יראה האדם לא לאבד עולמו בגלל עניינים אלו וישפיל עצמו אולי ירחמו עליו מן השמים. (כה"ח תרג ס"ק ט).

יא. עקשנות – כתב רבינו יונה (שערי תשובה שער א, ב) : כי החוטא שמכיר בחטאו ודוחה את תשובתו – יכבד עליו העונש, כי יודע הוא שיצא עליו הקצף ואינו חוזר. (כה"ח שם ס"ק טו).

יב. תשובת תלמידי חכמים – תלמידי חכמים צריכים להזהר על עצמם בכל הנ"ל יותר מכל אחד כי הקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה. (כה"ח שם ס"ק ח).

יג. להרבות במצוות – תשתדל האשה לאפות עוגה או לחם (2332 גרם לפחות) ותפריש "חלה" בברכה כדי להרבות זכויותיה. (בא"ח ניצבים כה). ובמיוחד בימינו שאין רגילים לאפות בבית, יש להדר אחרי מצווה יקרה זו.

יד. נוהגין אנשי מעשה להקדים לקנות ארבעת המינים בעשרת ימי תשובה, כדי שתצטרף מצווה יקרה זו לזכיותנו.

טו. יש נוהגין שלא לעשות נישואין בימים אלו ויש שאין מחמירים בכך, ונהגו להקל. (עיין שדי חמד מערכת חתן וכלה ס"ק כג).

טז. תפילה – לעיל – הלכות תפילות עשרת ימי תשובה ראה לעיל.

דילוג לתוכן