"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָֽעֵדֻת" (פרק ל"ח פס' כ"א)
"משכן העדות. עדות לישראל שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם" (רש"י שם)
הקשה הרא"ם (ראה בשפתי חכמים): לשם מה אנחנו צריכים את עדות המשכן לכך שהקב"ה סלח לעם ישראל על חטא העגל? הלא בעצם נתינת הלוחות השניות נתבאר ש"סלחתי כדבריך"!
אך יש לומר שבניגוד ללוחות הראשונות שנתנו בפרהסיא ונשברו בפרהסיא, הלוחות השניים נתנו בצנעא. לכן אומות העולם לא ידעו שהקב"ה סלח לעם ישראל. לפיכך היה צורך במשכן, שישמש עדות קבל עם ועולם לכך שהקב"ה מחל לעם ישראל על חטא העגל.
יש להוסיף עוד, שהמשכן לא היה רק לעדות על כך שמחל הקב"ה לישראל, אלא הוא עצמו כיפר על חטא העגל, באופן של מידה כנגד מידה: בחטא העגל עם ישראל הזדרזו להביא תכשיטים, כלשון הפסוק "וישכימו ממחרת" – השטן זירזם כדי שיחטאו (רש"י), כנגד זה במשכן נאמר (ל"ה, כ') "ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה", וכדברי האור החיים הקדוש: "שיצאו כולם כאחד בזריזות". כשם שאדם צריך לרוץ בבואו לבית הכנסת, כך עם ישראל רצו להתנדב למשכן.
הרי שעצם בניית המשכן, היוותה תיקון, באופן של מידה כנגד מידה, לחטא העגל.
