הדלקת נרות
נה. מדליקין נרות בבית כמו בערב שבת. ואם אין אור מגיע לחדר השינה, יש אומרים שצריך להדליק שם נר, שיזכירו שלא יבוא לידי תשמיש. ומברכין על הנרות להדליק נר של יום הכפורים, ואם חל בשבת מברכין להדליק נר של שבת ושל יום הכפורים. (שו"ע סימן תרי, רמ"א שם סע' א, ב – יתר דיני הדלקת נרות לעיל הלכות פסח).
נו. חובה מן התורה לנהוג במנהגי יום הכיפורים לפני השקיעה דבר זה נקרא "תוספת יווה"כ" לתוספת זו אין די בדקות מועטות אלא צריך "תוספת ניכרת" ונהגו להוסיף בירושלים ארבעים דקות לפני השקיעה, ובשאר הארץ כשלושים וחמש עד שלושים דקות לפני השקיעה. (ועיין שו"ע תר"ח סעי' א' והחונים עליו תרכ"ד סעי' ב' והחונים עליו סידור אהלי יעקב י"ד ב')
נז. כיוון שרגילים לחזור בליל כיפור מבית הכנסת בשעה מאוחרת, יש להדליק נרות גדולים או להניח יותר שמן בנר כדי שידלק עד שיחזרו מבית הכנסת שיוכלו ליהנות מהם. (אחרונים).
נח. גם אשה שלא מברכת "שהחיינו" בהדלקת נר ביום טוב רגיל, תברך "שהחיינו" בערב יום הכיפורים, ומשעה זו נאסרת היא בחמשה עינויים. (בא"ח וילך ט. עיין כה"ח תרי ס"ק ז, ט).
נט. לפני שמדליקה האשה נרות צריכה היא לנעול נעלי בד ולבדוק אם מוכנים כל עניני יום כיפור כיוון שאחרי ההדלקה אסורה היא באכילה ובמלאכה כמו יום כיפור. ולכן נהגו הנשים לברך אחרי ההדלקה גם ביום כיפור, כמו בשבת. (כה"ח שם ס"ק ט. בא"ח וילך ט).
ס. יש להדליק נר נשמה גדול בערב כיפור שידלק עד מוצאי כיפור וידליקו ממנו את נר ההבדלה. (עיין שו"ע תרכד סע' ד, ה. כה"ח שם ס"ק כג).
סא. יש שנוהגים להדליק נר בבית הכנסת לעילוי נשמת הוריהם שנפטרו, ועדיף להדליק נר מיוחד לכל נשמה. (רמ"א תרי סע' ד. כה"ח שם ס"ק כז, כח) ולדעת המשנ"ב (שם ס"ק יב) מספיק נר אחד לכמה נשמות.
סב. אם כבו נרות אלו אסור לומר לנכרי או לרמוז לו להדליקם. (רמ"א שם). אמנם אם כבה החשמל בבית הכנסת ואין אפשרות להתפלל ויש חשש ממחלוקת – מותר לרמוז לנכרי להדליקם. (אחרונים).
סג. תדליק את הנרות, תניח מידה את הגפרורים, תכסה את עיניה ותברך:
"ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם. אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של (בשבת: שבת ו) יום־הכפורים".
"ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם. שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה".
