דרכי הכשרת כלים
ז. יש ארבע דרכים לבליעת חמץ: א) על ידי אש בלי מים. ב) על ידי בישול. ג) על ידי שהייה ארוכה של החמץ בכלי. ד) על ידי שהיית חמץ בכלי שיש בו חומץ או דבר חריף.
ח. כבולעו כך פולטו – הכלל שנתנו חז"ל בהכשרת כלים הוא: "כבולעו כך פולטו", דהיינו באותה דרך שהכלי בלע את החמץ, כך יפלוט את החמץ שבו.
ט. רוב תשמישו – שימוש הכלי האוסר ומחייב הגעלה אינו בשימוש חד פעמי אלא הוא לפי "רוב תשמישו". כך דעת השו"ע. אבל לדעת הרמ"א הכשרתו של כלי צריכה להיות לפי השימוש החם ביותר שעשו בו, אפילו אם אין זה תשמישו הרגיל, ואפילו עשו כן באופן חד פעמי.
י. בשעת הדחק גם הרמ"א מודה שהולכים לפי "רוב תשמישו". ואם השתמשו בו בשימוש חד פעמי יותר חם מהרגיל בתוך עשרים וארבע שעות לפני ההכשרה – גם השו"ע מודה שמכשירים אותו לפי השימוש החם המיוחד שעשו בו.
יא. כלי שצריך ליבון – כלי שבלע על ידי חום ביבש כגון תבנית אפיה או שיפוד – צריך ליבון באש או בחום עד שינתזו ממנו ניצוצות. אבל חימום יותר מהרגיל – לא נחשב הכשרה לפסח. (שפעולת הליבון רק אינה מצד כבולעו כך פולטו, אלא היא גם שריפת החמץ – ועיין תוה"ב ב"ד ש"ד ובבדק הבית שם).
יב. הכשרה בחום השמש – כלי שבלע בכלי שני על ידי האש – אי אפשר להגעילו בכלי שני בחום שעל ידי השמש. ולכן אי אפשר להכשיר במים חמים מדוד שמש וכד'.
יג. כלי ראשון במקום כלי שני – כלי שבלע בכלי שני, בעירוי, בכבוש, בחריף – הכשרו כפי רוב תשמישו, וטוב להחמיר ולהגעיל אותו ברותחין. (עיין שו"ע תנא סע' ו. רמ"א וכה"ח שם).
יד. הכשרה בחול המועד – אין מגעילים כלים בחול המועד פסח. אמנם אם יש צורך מיוחד להכשיר כלי בפסח – יכשיר אותו על ידי ליבון או שיעשה שאלת חכם. (עיין רמ"א תנב סע' א).
טו. חובת הלימוד – אמרו חכמי המוסר בענין הגעלת כלים: "רבים העושים ומועטים המבינים". לפיכך טוב לשאול חכם אופן הגעלתו של כל כלי וכלי טרם יגעילנו. ואם אפשר, יש להגעיל בפני בעל תורה הבקי בדיני הגעלה. (מ"ב תנב ס"ק ח. כה"ח שם ס"ק כה).
