כירים תנורים ופלטה
עב. תנורי אבן – תנורים וכירים הבנויים מאבנים ולבנים, אפשר ללבנם ולהכשירם לפסח. וטוב לשאול חכם כיצד לעשות זאת. (שו"ע תנא סע' ח).
עג. תנור אפיה – אין להכשיר תנור אלא בשעת הדחק, מכיון שבתוך דפנות הדלת מתאסף חמץ בעין. וגם התנור עצמו צריך ליבון עד שינתזו ניצוצות, ובתנורים שלנו אי אפשר לעשות דבר זה, ומה גם שיש לדון על אופן ההכשרה של הזכוכית שבדלת התנור – על כן אין להכשיר לכל סוגי התנורים אלא בשעת הדחק ורק אחרי שישאלו שאלת חכם.
עד. מוסדות ומפעלים שנאלצים להשתמש בתנור בפסח – אין להכשירו אלא על דעת רב מומחה לדבר שידריך כיצד להכשיר את התנור. שלכל תנור דינים משלו. וצריך לבודקו בכל החריצים ולכסות את הדלת והחלק הפנימי בנייר כסף.
עה. אע"פ שאין משתמשים בתנור בפסח, חייבים לנקותו כמו כל הכלים ולכסותו או להדביק עליו נייר דבק כדי שלא יפתח.
עו. מגשי אפיה – ממתכת שמשתמשים בהם בלי מים, צריכין ליבון. והליבון צריך להיות לכתחילה ליבון חזק עד שיהיו ניצוצות ניתזין ממנו. ומגשי אפיה שיש עליהם ציפוי אמאיל אינם ניתנים להכשרה. (שו"ע תנא סע' א).
עז. מיקרוגל – לכתחילה אין להכשירו כמו תנור. ובשעת דחק יש לבצע ארבע פעולות כדי להכשיר מיקרוגל: א) לנקותו היטב במטלית לחה. ב) להמתין 24 שעות ללא שימוש. ג) להרתיח בתוכו צלוחית מים עד שיתאדו מתוכה כל המים. ד) במשך הפסח יש לחמם בו מוצרים רק כשהם בכלים סגורים.
עח. כיריים של גז – יש לנקות את כל החלקים היטב, את החצובות יש ללבן ליבון קל. על מכסה הגאז הכפתורים ומושב הכיריים יערה מים רותחים. עם כל זה טוב לצפות את מושב הכיריים הכפתורים והחצובות בניר כסף. (שו"ע תנא סע' ד ורמ"א. שו"ת רב פעלים ד, או"ח סי' יז כה"ח שם ס"ק שיד).
עט. קולט אדים – או ארון הנמצאים מעל הכירים, וכשמרתיח סיר עם מים על הכירים מגיע הקולט או הארון לחום שהיד סולדת בו (42 מעלות), ישפוך עליהם מים חמים ויצפה בנייר כסף למשך הפסח. (לא תעזור צביעה במקום כיסוי).
פ. אם לא כיסה, אך עברו 24 שעות מאז שבישל חמץ ה"ז נותן טעם לפגם והאוכל מותר בדיעבד.
פא. פלטה חשמלית – הכשרתה על ידי ניקוי ועירוי רותחין מכלי ראשון, וכמובן יעשה כן כאשר היא מנותקת מהחשמל. אחר כך יחמם את הפלטה לשעתיים ויכסה אותה בנייר כסף.
פב. פלטה שמחממים עליה חמץ ישירות וכגון שמניחים עליה חלות מערב שבת, הרי היא כמו תנור שצריכה ליבון ואי אפשר להכשירה לפסח.
