גובה החנוכיה
מב. יניח את החנכיה למעלה משלשה טפחים ומצווה להניחה למטה מעשרה טפחים. (שו"ע תרעו סע' ו כה"ח ומשנ"ב שם). וע"פ הסוד טוב להניחה מעט למעלה משבעה טפחים עד עשרה טפחים. ואם הניחה למעלה מעשרה טפחים יצא. (טפח = 8 ס"מ ולדעת החזו"א 10 ס"מ). ולכן לכתחלה יניח החנכיה באופן שהלהבות תהינה בגבה ז' טפחים – 56 ס"מ מהקרקע. (בא"ח שם ה).
מג. הניח את החנכיה למטה משלשה טפחים יצא בדיעבד.
מד. אין להניחה למעלה מעשרים אמה, ואם עשה כן לא יצא. (שו"ע סע' ו בא"ח שם ה'). וגם כאן מודדים ממקום הלהבה ולא ממקום החנכיה. (כה"ח תרע"א ב"ן).
מה. בבית הפונה לרשות הרבים, שחלונו גבוה מרצפת הבית יותר מעשרה טפחים, מותר לכתחלה להניח את הנרות בחלון הפונה לרשות הרבים אף על פי שגבוה מעשרה טפחים של רצפת הדירה, ובלבד שיהיו הנרות בתוך עשרים אמה (כעשרה מטר) מרשות הרבים. וברור שאם יש חלון נמוך מעשרה טפחים וחלון אחר גבוה מעשרה טפחים, יניח בנמוך.
מו. אם פתח הבית גבוה מרצפת הבית ומדליק הנרות מחוץ לפתח, מודדים הגבה מקרקע הפתח.
