הנוסח המדויק של הברכות
יז. יש ספרים שכתוב בהם "להדליק נר של חנוכה". אבל הפרי חדש אומר שעל פי הפשט עקר הנסחה הוא "להדליק נר חנוכה" והבן איש חי אומר שלפי האר"י הקדוש והמקבלים צריך לברך "להדליק נר חנוכה". (כדי לרמז לר"ת נח"ל, ראה בא"ח וישב ב') ויש מברכים "להדליק נר שלחנוכה". (משנ"ב תרע"ו ס"ק א', וכן בשו"ת מהרש"ל סי' פ"ה ועוד). ובכל צורה שברך – יצא ידי חובה. (ובענין מה שמברך "להדליק" ולא "על הדלקת" עיין פסחים ז'-ח', ירושלמי פ"ג הלכ' ד', ב"י תרע"ו משם שבה"ל ובאורך בשולחן לחם הפנים סי' תרע"ו, ר"ן פסחים על דף ד' מהספר דף ד' מהספר ד"ה: "ומיהו", רא"ש, רמב"ם הלכ' ברכות פי"א הלכ' י"א-י"ג ובהשגת הראב"ד, ובדברי המקובלים ש"להדליק נר חנוכה" ר"ת נח"ל שם קדוש, ועיין לר"ן דף ט' בספר בד"ה הלכות שהוא כעין הסברו של הראב"ד, ועיין רמב"ן חי' שבת דף כ"ב, ב' ולענין דעבד ודאי שיוצא ידי חובה גם אם אמר "על הדלקת נר חנוכה").
יח. נסח ברכת "שעשה נסים" הוא "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" ולא "ובזמן". (כה"ח שם אות ה', ומשנ"ב שם) "בימים ההם" – הינו בימי החשמונאים עשה ה' נס והצילנו ממלכות הרשעה. "בזמן הזה" – כלומר בכ"ה לחדש כסלו. (ועיין שלמי חגיגה הלכ' חנוכה שהביא מהלבוש שיש לומר "ובזמן" "פי' שעשה לאבותינו בעבר ועושה עמנו בהוה, ניסים ונפלאות).
יט. הנקוד של בזמן: ב בפתח ו-ז בשוא נח = "בזמן".
כ. נסח ברכת "שהחינו" הוא "שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה" ה-ל בפתח וה-ז בשוא נח = "לזמן". (המשנה ברורה שם) אומר שיש לברך "לזמן הזה", ה-ל בחיריק. והכה"ח והרב פלאג'י אומרים ה-ל בפתח. לכאורה האשכנזים צריכים לברך כהמשנ"ב, אך לא נהגו כך, כיון שמבחינה דקדוקית נכון לומר "לזמן הזה" בפתח. כך נהגו ברב קהלות ישראל. (וכן נמצא בסידורים אשכנזים ישנים).
