סכו"ם
לג. סכו"ם שאין להם קת עץ או פלסטיק – הכשרם בהגעלה, ואפשר גם לשפוך עליהם מים רותחים מתוך מיחם שרתחו בו המים, אך לא מתוך תרמוס או כלי אחר שלא רתחו בו המים. (שו"ע תנא סע' ג).
לד. סכו"ם שהשתמשו בהם לטיגון או שחתכו בהם דבר חם מאד צריכים הגעלה בכלי ראשון, ואי אפשר להסתפק בעירוי מכלי ראשון. (שו"ע שם. מ"ב ס"ק יט). ויש מחמירים ללבן באש סכין שטיגנו בו.
לה. סכיני צליה ושיפודים – או רשת צליה – צריכים ליבון. (עי' ר"ת פסחים דף ל' ע"ב בתוד"ה "והלכתא", ועיין לרי"ף שם עמ' ח' ולר"ן שם וב"י ושו"ע תנא סעי' ד' ששיפוד צריך ליבון. עיין למ"ב שם ס"ק כ"ח שרוב הפוסקים סוברים ש"חמץ שמו עליו" ואין אומרים "היתרא בלע". עכ"ז לפעמים מצרפים סברה זו כבסעי' י"א גבי מחבת. ועיין לכה"ח שם ס"ק ט"ז, לדעת המקילים המוזכרים ברמ"א, ועיין בס"ק ק"מ שרוב הפוסקים דעתם להחמיר ואם ישנה סברה נוספת מצרפים לקולא. לפיכך מחבת של גויים צריך ליבון לכו"ע).
לו. נהגו שלא להכשיר סכו"ם שיש להם קת עץ וכד'. (כה"ח שם ס"ק לז מ"ב ס"ק כ"ג).
לז. מצקת – יש להכשירה במים רותחים בסיר שנמצא ע"ג האש כיון שלפעמים מכניסים אותה לסיר הנמצא על האש והרי היא ככלי ראשון. ודבר זה הוא חומרא בלבד.
