"וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו:" (פרק ל"ז פסוק ח')
במצות התוכחה כתבה התורה (ויקרא י"ט, י"ז): "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" – היינו, אם אתה רואה שחברך עשה דבר לא טוב אל תשיא את הדברים למישהו אחר, כי אם ישמע חברך את הדבר מאדם אחר ולא ממך, תהיה לו קפידא עליך על שפירסמת את הדברים.
זו היתה הטענה של האחים כלפי יוסף: אם יש לך ביקורת עלינו – הגד אותה לנו! מדוע אתה מספר הכל לאבא? ולכן כתב רש"י: "ועל דבתם רעה שהיה מביא לאביהם".
