החזרת חוב פקדון וגזל
יט. צריך כל אדם לבדוק בביתו אם יש לו ספרים או חפצים של חבריו, שכניו או בני משפחתו. כיוון שבדרך כלל אנשים מסכימים להשאיל חפץ לחבריהם לתקופת זמן קצרה, אך לא לתמיד, ולא תמיד נעים להם לבקש את החפץ בחזרה או שאין הם זוכרים את מקומו אך הם מקפידים בליבם, ולכן צריך אדם לבדוק בביתו ולהחזיר כל מה שאינו שלו. (אחרונים).
כ. צריך אדם לבדוק בביתו אחר ציוד צבאי או כלים וחפצים של מקום העבודה שלו, שפעמים רבות אדם מרגיש בהם כבתוך שלו, ואילו הצבא או המעביד שלו מקפיד על כך. וצריך להחזיר כל חפץ למקום עבודה בין למעביד פרטי ובמיוחד למשרד ציבורי, ממשלה או עירייה וכדו'. ואם החפץ לא קיים יחזיר את תמורתו. ובמקרה של מעביד פרטי צריך גם לבקש סליחה על כך. (אחרונים).
כא. מי שיש בידו כסף או חפצים שהוא מסופק בהם אם הם שלו על פי דין או לא, יודיע לחברו שהוא רוצה לעמוד עמו מיד לפני יום הכיפורים לדין תורה, ואם אי אפשר לקיים דיון לפני יום הכיפורים, יתחייב לפני חברו בקניין או בחתימה וכדו' לעמוד לדין מיד אחרי יום הכיפורים. ויקבל עליו באמת לקיים כאשר יצא מפי בית הדין. (עיין שו"ע חו"מ שסו סע' ג).
כב. אם חייב כסף לראובן חבירו ואין לו כעת דרך להשיב לו את כספו, יקח את הכסף ויתנו לשמעון קודם יום הכיפורים ויאמר לו שיזכה בזה בשביל ראובן ולכשיראה את ראובן יעביר אליו את כספו.
כג. מי שגזל מהאנשים רבים או מאדם פרטי שאינו מכירו וכד', יעשה בממון צורכי רבים, שעל ידי זה יתכן ויהנה אותו הנגזל מממון זה, ויש בזה קצת כפרה. עם כל זה "בעלי תשובה" ישאלו שאלת חכם כיצד עליהם להחזיר מה שלקחו כי לפעמים אין צורך להחזיר. (עיין שו"ע חו"מ שסו סע' ב).
כד. כשיש תביעה ממונית – אדם שיש לו איזה תביעה ממונית על חבירו, יודיע לחבירו על כך, ולא ישמור טינה בלבו, ויזמינו לדין תורה, כי כשיש דין למטה אין דין למעלה. (כה"ח שם ס"ק ח ומשנ"ב שם ס"ק א).
